אצלי למשל, זה לא היה סימפטי במיוחד בתקוה שלאחר הלידה. חשתי כל מה שתואר פה, וברגע שהבנתי שזה משפיע רע על בעלי עשיתי סטופ! והאמת, גם בעלי קצת דיבר איתה וגם היא, פתאום הבנתי שזה נכד ראשון שלה ובדיוק כמו שאני לומדת להיות אם כך היא לומדת להיות סבתא. היום, חודש לפני חזרה לעבודה, אני מתחילה להבין שאולי יש משהו בחלק, לפחות מכל העצות שהיא ניסתה לדחוף לנו (כמו: לא חייבים לקנות בשילב - זה סתם יקר, אפשר לתת מוצץ ועדיף בשלב מוקדם וכו') היא אמנם ממשיכה להעביר ביקורת למשל שהילד מפונדרק, אבל גם אני קצת פחות רגישה, וגם , מה לעשות היא קצת צודקת... והכי חשוב: היא נהדרת עם הילד: היא הראשונה שהצליחה לתת לו חלב שאוב בבקבוק! כך שאני חושבת שאולי כדאי לך גם לשנות את הגישה, יודעת שזה נשמע מעט מלאכותי אך תני לעצמך זמן, ותנסי. טיפ שאמי נתנה לי: גם את, כנראה תהיי פעם חמות. תחשבי איך את תרגישי אם כלתך תתרחק ממך... בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|