|
22/7/2003 16:38
|
מאיה של איתי
|
מאת:
|
|
יקירה שלי
|
כותרת:
|
יש לי כל כך הרבה מה לאמר לך אבל אשמור זאת להזדמנות אחרת (אם תרשי לי...) אני לא רוצה לדבר על זה בטלפון כי אין לנו אף פעם זמן. בכל מקרה בשתי מילים מבלי לקרוא את מה שכבר נכתב (איתי ישן וחבל לי רק לקרוא ולא להספיק לכתוב לך...). אני שמחה שאת עצבנית ומשתוללת זה אומר שאת מוצאת את מקומך ושאת מתעקשת שישימו לב אלייך. את כמו אותו תינוק הבודק ומתרגל את יכולותיו... אז נכון זה לא ממש מעודד אותך כרגע, כי הכעס העצבים והאגרסיות בנוסף לקשיים האוביקטיביים הם קצת יותר מידי. אבל אני בהחלט חושבת שאולי יצא טוב מכל הנאחס הזה ומכל הכעסים האלה (אולי סוף כל סוף את מרשה לעצמך לכעוס ולבטא את זה?) בכל מקרה יקירה שלי אני רק רוצה לשלוח לך חיבוק ענק עוטף ואוהב, להגיד לך שאני חושבת עלייך וכמו שכבר אמרתי לך ביתי פתוח גם אם זה לבוא ולהסתגר בחדר למעלה מבלי שאף אחד יפריע לך (במיוחד ביום שבת....)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|