פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

6/1/2004 22:00 תמי אמא של ערבה ואלה מאת: אוף שוב ברח לי- והרי השיר- כותרת: איך אפשר להסביר דיכאון למי שלא היה שם למי שלא חווה שם את הייאוש, את האשמה את המועקה איך אפשר להסביר דיכאון למי שלא היה שם למי שלא חווה שם את התחושה שכל משימת חיים פשוטה ביותר מרגישה כמו משימה בלתי אפשרית את המחשבות האיומות שלא מרפות לרגע לא ביום ולא בלילה את התחושה של התלות המוחלטת בעולם כמו תינוק, שזקוק לאמא שתלווה אותו, שתזין אותו, שתערסל אותו ושאף פעם לא תכעס עליו כשהוא עושה קקי מסריח או פולט ללא הפסק ומלכלך את סביבתו. איך אפשר להסביר דיכאון למי שלא היה שם למי שלא חווה שם את מחשבות המוות שגם אם הן לא אובדניות הן באות ומכות שוב ושוב כמו גלי הים ומעוררות כל כך הרבה אשמה בעצם קיומן אך מצד שני, הרצון להעלם, להמחק הוא בלתי נשלט כי הסבל כל כך מוחלט וללא מוצא. איך אפשר להסביר דיכאון למי שלא היה שם למי שלא חווה שם את תגובות המשפחה שהרבה פעמים אינן מתאימות ההטפות, הכעסים, ההאשמות. איך נבחין בין גוף לנפש? אני חולה או שאני רעה? זו מניפולציה או מצוקה אמיתית? צריך תרופות או שזה בר חלוף? זו כימיה או פסיכולוגיה? כמה מבלבל. את המשפחה ובוודאי את האדם המצוי בדיכאון. ומה צריך כדי לצאת מדיכאון? גם כימיה גם פסיכולוגיה והרבה הרבה תמיכה ואהבה. איך אפשר להסביר דיכאון למי שלא היה שם למי שלא חווה שם? חברה שלי פוחדת לגזור ציפורניים לבנותיה הקטנות. היא רואה את הציפורניים גדלות, רואה את ההזנחה זה מפריע לה, אבל היא לא מסוגלת לגזור. "הציפורניים פשוט שם, מחכות שמישהו יגאל אותן" ככה גם בדיכאון. כל משימות החיים- לקום, להתלבש, לאכול, עבודות הבית, גידול הילדים נראות כמו ציפורניים שפוחדים לגזור והציפייה היא לאמא גדולה שתעשה את כל הדברים ולא תכעס. תוכן התגובה: תגובות נוספות 6/1/2004  15:31 למקופלת היקרה, יצא לי נורא ארוך - הפעם ללא שם 6/1/2004  20:25 מקופלת יקרה מאוד - עתליה 6/1/2004  20:30 מקופלת - א 6/1/2004  20:46 מקופלת יקרה - ליאורקה 6/1/2004  20:53 וממה שאני קראתי דדוקא - לירון 6/1/2004  21:20 ברוכה הבאה למועדון המתייסר של האמהות הלא מושלמות - תמי אמא של ערבה ואלה 6/1/2004  21:24 הלינק לשיר על האימהות הלא מושלמת הוא: (ל"ת) - תמי אמא של ערבה ואלה 6/1/2004  21:27 ברח לי הלינק הוא: - תמי אמא של ערבה ואלה 6/1/2004  21:47 איך אפשר להסביר דיכאון למי שלא היה שם- שיר שלי (ארוך) (ל"ת) - תמי אמא של ערבה ואלה 6/1/2004  21:53 מקופלת יקרה, אל תשכחי - דובת גריזלי 6/1/2004  22:45 מקופלת יקרה כל כך - גילי אבישי 6/1/2004  23:02 מקופלת מקסימה .... - דג זהב 6/1/2004  23:07 לכל מי שכתבה..... - מקוּפלת 6/1/2004  23:10 ושכחתי עוד משהו .. - דג זהב 6/1/2004  23:13 היי דג זהב שלי.... (פים פם פה) תודה מאמי - מקוּפלת 6/1/2004  23:29 כפרה... :-) (ל"ת) - דג זהב 7/1/2004  00:03 כמה קשה זה לטפל במישהו יקר, כשאין לך רגליים לעמוד עליהן... - מירב שרמן 7/1/2004  00:13 דכאון לאחר לידה - משבר התפתחותי - דסי אשר 7/1/2004  06:47 מצטרפת לדבריהן של דסי מירב ואחרות - תמי אמא של ערבה ואלה 7/1/2004  07:40 תודה על התגובות הנוספות.... אני בהחלט מסכימה עם שינוי הקונספט - מקוּפלת 7/1/2004  14:52 מקופלת יקרה- אכן אי אפשר להסביר דיכאון למי שלא היה שם. לא חייבים להיות שם - אפשר ומומלץ כדורים, מנסיון - גם אני בלי שם 7/1/2004  15:40 מקופלת - עתליה 7/1/2004  18:24 מקופלת נכוונה - אורנה* 7/1/2004  19:43 ל: גם ללא שם עתליה אורנה תמי וכל מי שרוצה לקרוא בעצם -קצת ארוך - מקוּפלת 10/1/2004  11:39 מקופלת יקרה, רק עכשיו יוצא לי לחזור, מקווה שאת עוד פה - עתליה 10/1/2004  22:57 הי מקופלת, חושבת עליך מאז... - מירב שרמן 11/1/2004  12:59 מירב יקרה! - גילי אבישי 11/1/2004  13:21 לעתליה מירב ולשאר האחיות - מקוּפלת 11/1/2004  13:48 הי מקופלת יקרה מאוד - אסנת ש. 11/1/2004  21:42 יקירתי - עתליה 11/1/2004  22:54 יקרות שלי.... - מקוּפלת 12/1/2004  09:07 מקופלת יקרה - אסנת ש. 12/1/2004  10:26 מצטרפת לאסנת - עתליה 12/1/2004  23:03 גם אני - גילי אבישי 13/1/2004  07:33 תודה לכן אני בהחלט אקרא לכן כשאצטרך ואמשיך לקרוא אתכן בפורום , אתן נשים מדהימות עם עוצמות גדולות - מקוּפלת 13/1/2004  23:17 גילי יקרה - מירב שרמן

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש