|
1/3/2004 05:07
|
נועה
|
מאת:
|
|
דובה יקרה, סאלוש -
|
כותרת:
|
תודה לכן, לשתיכן. קצת איבדתי את הדיון הזה אבל נורא רציתי לדעת מה קורה עם הדובונת אז חזרתי! אנחנו עדין לא מצאנו מטפלת (כבר הייתי בסיפור הזה בעבר) מה שכן 'ירדנו' לגמרי מאותה מטפלת-משפחתון כי פשוט היה לא לענין. והיום שמעתי על ילד שנמצא אצלה וחלה במחלת הפה והטלפיים, אני לא יודעת אם זה קשור אבל אני שמחה שלא הייתי שם יותר משעה! בינתיים מצאה אותי מישהי שכתבה בעבר בפורום וזכרה שאנחנו בלונדון - מסתבר שהיא הגיעה גם והם גרים שני רחובות מאיתנו, ואנחנו נחפש יחד. זה באמת מאד לא פשוט. הפשרה העיקרית שלי תהיה - להכניס את אביתר לטיפול לא בלעדי. אני לא לגמרי שלמה עם זה, כי אני לא בטוחה שהוא מוכן לחלוק תשומת לב. הוא אכלן בררן מאד, עדין בעיקר יונק, וישן בצורה מאד לא מסודרת. אני מקווה שהוא יתארגן יותר כשיהיו ילדים סביבו. אבל הפעם באמת אין לי הלוקסוס להתעקש (כמו שהיה בפעם הקודמת שחיפשנו מטפלת).
לגבי שנת הלילה: אכן הצמדנו את המיטות וזה מעולה. אני ממש מרגישה שאביתר יודע את המקום שלו, אחרי שהוא יונק בלילה הוא מתגלגל אל הלול בעצמו. ויואל מצהיר כל ערב שהוא הולך לישון במיטה הזוגית ש ל נ ו . מה שכן אנחנו עברנו שינוי מחשבתי בימים האחרונים ואנחנו מנסים להרגיל אותו - א. ללכת לישון בשעה סבירה ב. להירדם מחדש בלי ציצי. דובה, כנראה שלסיפור שלך יש קשר לענין. אני לא בטוחה שאנחנו מצליחים אבל כבר שלושה ימים אנחנו משכיבים את הילד לישון והוא נרדם. לגבי אי-יניקה בלילה זה יותר קשה, כי גם אם נדמה לי שאני מצליחה להרגיע אותו בלי ציצי, הוא קם שוב אחרי שעה, ואז כבר אני משוכנעת שהוא רעב, ונכנעת. לא קל.
סאלוש, הסיפור שלך על הסתווית פשוט מקסים!! גם אני מאמינה שטוב לאביתר לדעת שאנחנו בסביבה. אבל עדין קשה לי לדמיין אותו מתקשר ברמה כזו, צועד אלינו, מחפש אותנו... זה מקסים.
נועה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|