|
30/5/2005 14:29
|
לי
|
מאת:
|
|
מאמו,
|
כותרת:
|
קודם כל בהצלחה ואל תשברי זה הכי חשוב סיפור הגמילה של ביתי: כשהיא היתה בת שנה ושלושה חודשים ואני כבר בחודש חמישי החלטי שדי , היא ישנה איתנו במיטה עם הציצי בפה כל הלילה , מכל דבר הכי קטן שגרם לה לבכות ישר רצתה ציצי להתנחם בו ולי עם הבט היה כבר קשה . גם ביתי ילדה עקשנית שיודעת מה היא רוצה ולא מוותרת וציפיתי לקושי ידעתי שאם היא תבכה הרבה אשבר ולכן החלטתי לעשות זאת בהדרגתיות . נתתי לה כל הזמן רק מצד אחד ובו בזמן יבשתי את הצד השני לאחר שבועיים בערך כשכמיט נגמר בחלב בציצי "המיובש" נתתי לה רק אותו , היא בכתה קצת כל פעם ואני אמרתי לה שנגמר ואיין כבר והראתי לה שאני מנסה ללחוץ וכלום לא יוצא ואין מה לעשות והתחלתי להציע לה במקום הציצי בקבוק עם מיים חמימים ומעט סוכר(עד כה היא לא שתתה בכלל מבקבוק) כדי שיהיה מתקתק כמו החלב מהציצי , ואחרי שני נסיונות לתת בקבוק היא הסכימה לבקבוקכי לפחות ממנו יוצא משהו אחרי שבוע שהיא התרגלה לבקבוק ולא רצתה ציצי התחלתי להפחית מהסוכר עד שנתתי לה רק מיים חמימיפם בלי סוכר בכלל , הגמילה היתה יותר קלה משחשבתי והיא היתה תהליך בלי בכי כמעט בכלל אני יודעת שיש כאלו שניסו והצליח להם ויש כאלו שהשיטה לא עבדה אצלהן . א ני ממליצה כי אני אישית לא אוהבת לעשות דבריםם בבום וצריכה זמן להתרגל. מה שלא תעשי שיהיה לך בהצלחה ואל תשברי , זה הכי חשוב
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|