ראשית תודה על ההתייחסות והעצות. אני חושבת שאנחנו באמת צריכים להיות יותר תקיפים בעניין כללי ההתנהגות הבסיסיים, ושככה לא עונים לאבא, נקודה. לוקחת את זה לתשומת ליבי לגמרי. כמו כן, ללא ספק, האיש מגיב בצורה הלא נכונה במובן הזה שהוא נרתע מהתגובה של הילד, מתרחק, והילד בהחלט רואה שהוא פוגע בו. לקחתי בשתי ידיים גם את ההצעה שאבא ישחק לו לבד על השטיח ואני בטוחה שזה יגרום לילד להצטרף אליו מהר מאוד (מקווה שאצליח להביא את האיש לכך כי הוא באמת נעלב...). אני גם בהחלט אנסה ליצור יותר זמן אבא בלי אמא. חוץ מזה, אני מרגישה שיש דברים מתחת לפני השטח. האיש תמיד דיבר לפני שנולד הילד שהוא מפחד שהוא לא יהיה חשוב לו, כי אני כל כך דומיננטית והוא כאילו הביא את החששות שלו לידי מימוש. ללא ספק טיפול או ייעוץ היה עוזר, אבל נראה לי שקשה יהיה לנו כרגע להכנס לזה, אבל לא שוללת. ואחרונה, גיטרה.. הלוואי שאני בהריון ושיש לו לילד כוחות על טבעיים לזהות הריון בשלבים מוקדמים...
תודה! זה מאוד עוזר לי הדיון הזה.
|
תוכן התגובה:
|