לדעתי. לא קראתי הכל, אך ממה שכן, הגבולות והחינוך הם בעיניי העטיפה, המאוד חשובה - מסכימה. אך הליבה, התוכן הוא ההעדפה המוחצת של האמא. לא כחלק מאי-חינוך, לא קשור גם לגבולות. זה מה שהילד רוצה, וזה באמת מחמיץ את הלב. ומכיוון שאני מכירה את זה היטב גם מבת ה-4 שלי אני מאוד מבינה את הקושי. אין לי ממש פתרונות. לאחרונה זה הגיע לרמות שהתחילו להדאיג אותי, כי הילדה כ"כ קשורה אליי שזה מלחיץ. מצד שני היא סופר עצמאית, ילדה חזקה. הגדולה שלי גם קשורה אבל בחיים לא בכאלה רמות, הקטנה הקשורה ינקה עד גיל מאוד מאוחר ויש לי מחשבה שזה קשור גם לשם.
מה שאני עושה כשהיא פוגעת באבא שלה, זה תופסת איתה שיחה, מסבירה לה כמה זה מעליב את אבא ולא נעים לו. בשקט, נותנת לה לחשוב את זה איתי. והיא בסופו של דבר מתנצלת בדרכה. לגבי השוקו וכו' גם אצלנו - רוצה לשתות בכיף, אם לא - נשפוך. היא לא מכתיבה מי יכין.
לא פשוט מחד, ומאידך כן מרגישה שצריך לכבד את הבעת הרצון והצורך שלהם
|
תוכן התגובה:
|