|
23/12/2008 14:10
|
רונה
|
מאת:
|
|
לדעתי הגישה שלכם ליל צריכה להשתנות לגמרי.
|
כותרת:
|
קודם להחליט איפה אתם מוותרים ואיפה לא. אני לדוגמא לא ויתרתי לעומר שכשאבא היה בא בבוקר להוציא אותו מהמיטה הוא היה אומר "רק אמא". לא. לא רוצה אבא? תשאר במיטה. אבא היה חוזר למיטה עד שהוא היה מתרצה וקורא "אבא בא". אותו דבר בכל פעילויות הבית של "טיפול בילד". הילד לא מנהל את העבודה בבית. נקודה. אני ואבא נחליט מי עושה מה ומתי ולא אתה. ממש ככה בלי למצמץ. בלי לשאוא שאלות כמו " את רוצה/מסכים שאבא יכין/יקלח/..." פשוט. "אבא הכין שוקו" לא רוצה? אל תשתה אני לא מכינה עוד אחד. תעלה למקלחת אבא מגיע לא רוצה? אל תתקלח.. וזה בכלל לא משנה למה? את לא צריכה לתרץ "" אני עסוקה/עייפה..." למה? ככה. כי ככה אבא ואני החלטנו. חשוב שהכל יהיה ברוגע בלי צעקותאו איומים בלי "אם לא ... אז..." בלי "אתה חייב..." ההיפך" אתה לא חייב לשתות את השוקו שאבא הכין אבל מתוקי אני לא מכינה עוד שוקו". אתם נותנים לו לנהל אותכם תוך מיפולציות רגשיות על שניכם. אל תשכחו מי אתם ובן כמה הוא.
בקשר לאבא- זה מאוד קשה לבקש ממנו לא להעלב. כן לגבות אותו כן לנחם כי מה לעשות זה מעליב שהבן שלך דוחה אותך לא להקטין לא לומר "אין לך סיבה להעלב.." .כי יש.. אני בכלל לא בעד שילך לשחק לבד עם צעצוע שלו. מה פתאום? אתה לא רוצה לשחק עם אבא? לא צריך. אבא ייגש לעיסוקיו הילד ישתעמם יבא אליך יבקש ממך לשחק ואת בפשטות תסרבי. שוב בלי תירוצים בלי כלום "חמודי, לא בא לי עכשיו תשאל את אבא.... את לא רוצה?? .... אתה לא חייב... אבל גם אני לא חייבת אז תשחק לבד" תאמיני לי שבסוף הוא ייגש אליו.
בפעמים שאת כן משחקת איתו - במינון נורמלי לא כל הזמן לדחות אותו ולא כל הזמן לשחק איתו, כשאת כן- תשחקי משחק שגם אבא יכול לשחק. משחק הזכרון, מלחמה, צביעה... כמעט הכל מתאים לשלושה. בהזדמנויות האלה תפני מקום תורידי פרופיל ותני לאבא לנהל ת'עניינים .
ובקשר לטון דיבור- כבר נאמר. גבולות ומהר.
רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|