גם כמוך קראתי את הדיון, והתחושה הכללית היא שלא רק שלא עוזרים או מעודדים עם התגובות , אפילו גורמים לה להרגיש רע יותר . כי אצל כולם, הבעלים מושלמים, עוזרים ונחמדים. והיא מסכנה , תקועה עם בעל עצלן שלא עושה כלום. אז לא הכל שחור ולבן. לפעמים גם ה"עזרה" היא בעיני המתבונן. אחת עושה הכל, וכשבעלה עושה משהו, היא כ"כ שמחה שהוא "עושה הכל". ולהפך. אז אני חייבת לספר שבעלי , המוצלח , עם משרה בכירה, יודע לנפח ולספר סיפורי אלף לילה על כל פיפס שהוא עושה. אבל בתכלס, לא עושה כמעט כלום. וכשעושה, נניח מבשל משהו, המטבח כמו אחרי מלחמה, אז עדיף שלא יעשה, כמובן שאני לא אגיד לו ויפרגן אחרת לא יהיה כלום. לא כולם משתתפים בתחזוקת הבית, ממש לא, יש הרבה מאד גברים, גם היום שהם מאד שוביניסטים. כמו שאמרת , ככה גדלו , זה מה שראו וזה מה שהם. עם כל הקדמה, יש דברים שהם בסיסיים. רק השבוע התעצבנתי על בעלי בעניין הטרמינולוגיה. שהוא "עוזר לי" לסדר, ביקש שהילדים יעזרו לי לסדר, כוס אמק, זה הבית של כולם מישהו עושה לי פה טובות.... הקיצר,גם בבית ספרנו.
|
תוכן התגובה:
|