11/8/2002 23:45
|
ליאת
|
מאת:
|
דנה יקרה, אני בוכה, כועסת, מזועזעת והמומה
|
כותרת:
|
נוכח החוויה המחרידה שעברת. אין ספק שלא הייתה לכך שום הצדקה, ואני מקווה שאחרי שתתאוששי מהלידה ותסתגלי לאימהות, יהיו בך את הכוחות והאנרגיה להתלונן ולידע את כל הגורמים המתאימים. יש בסיפור הזה לא מעט אנשים שחייבים לך דין וחשבון. שיהיה לך ולבן זוגך ולקטנה המון בריאות ואושר יחד, בתקווה שיוכל לעמעם ולהפחית מתחושת הכאב והפחד שהטביעו בך שם.
וגם מילה לדני (אני לא יודעת אם את היולדת המיועדת, או בעלה) אבל ביקשתם עצות לניתוח קיסרי באיכילוב ויצא שקיבלתם סיפור לידה קשה במיוחד. אני מקווה שהדבר לא מכניס בכם חששות וחרדות מיותרים, אם כי כדאי ללמוד מזה שחשוב מאוד ללמוד את עניין הניתוח הקיסרי, ולהתכונן לכך היטב, כדי למנוע הפתעות. אולי כדאי ללכת לסיור באיכילוב (או בכל בית חולים אחר שתחליטו ללדת בו) ולבקש שיסבירו לכם ויראו לכם בדיוק את התהליך ומה אמור לקרות בכל שלב ושלב - החל מהכניסה לחדר הניתוח ועד להתאוששות המלאה והמפגש עם היילוד. תבררו בעיקר באיזה שלבים יכול בן הזוג להיות איתך, ותנסו להתעקש על כך שהוא יהיה איתך בכמה שיותר שלבים (אם זה רצונכם, כמובן). שיהיה קל ובהצלחה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|