הי טל, אמנם זו לידה ראשונה אצלי אבל אני מאד מבינה את מה שאת מדברת עליו. אני נגד-נגד-נגד אפידורל, עבורי זה כמו כל סם נרקוטי אחר ואפילו יותר גרוע בגלל ההשפעה על עמוד השדרה... אני פשוט משננת לעצמי שוב ושוב דברים חיוביים, התת-מודע שלנו לא מבין "לא", ככה שאם תגידי "אני לא רוצה אפידורל", הוא שומע בדיוק להיפך ((-: אז צריך להגיד הכל על דרך החיוב "אני אסתדר ואלד בלי אפידורל, אני יכולה, אני רוצה". הנטייה הטבעית שלנו היא להתכווץ בזמן כאב...זו טעות. אני מאמינה שהרבה מן הכאב קיים למעשה בראש שלנו... חבל שבהרבה בתי חולים היום מחייבים אותנו לשכב בזמן הכאבים על מיטה ולא לזוז- מאד חשוב כן לזוז בזמן הכאב!!! כדאי לך מאד לדבר עם המיילדת/צוות ולבקש יפה שיאפשרו לך להסתובב בזמן הצירים. מאד חשוב לא לרכז את הכאב באיזור האגן/גב תחתון, אלא לשחרר אותו ולפזר אותו אל כל הגוף, את זה אפשר לעשות על-ידי נענועי האגן(לעמוד על ארבע ולעגל אותו בתנועות סיבוביות), ריקוד... וכמו שיהודית ציינה, להפיק קולות- מאד מאד מומלץ! לא לצרוח החוצה, להיפך...להפיק קולות נמוכים ועמומים, כמו נהמת חיה, ולתהד אותם אל תוך הבטן ואל תוך הכאב... [ מקווה שיהיה לנו בהצלחה...
|
תוכן התגובה:
|