הי סיוון.
המכתב שלך הגיע בזמן מאד רגיש מבחינתי (כמו אצל כולנו).
אני עומדת ללדת בעוד פחות מחודשיים. בתחילת ההריון, הייתי מאד קונבנציונלית: בית חולים, אפידורל, כמה שעות טובות, והתינוק בחוץ. אין בעיה. מאז - למדתי קצת. הכרתי את הבעיות שעלולות להתעורר בעקבות האפידורל במהלך הלידה (החלשות צירים, התעכבות בלידה ומכאן - הדרך למזרז/ מלקחיים/ ואקום/ ניתוח קיסרי - קצרה...) ואת הקונפליקט המפורסם בו נמצאות המיילדות בזמן הלידה (למי להיות יותר נאמנה: לממסד או ליולדת?). ככל שהמידע זרם, גיבשתי לי "תסריט לידה" כפי שאני רוצה.
עכשיו, אני מרגישה בדיוק את הדברים שציינת: אני מסוגלת להיות אסרטיבית (ואם לא אני, אז בעלי), אני אעמוד על שלי, אותי לא יחברו למוניטור כל הזמן, תהיה לי תוכנית לידה מסודרת והמיילדות יכבדו אותה, אני מסוגלת ללדת בלי אפידורל כמו הרבה נשים לפניי, העיסויים ימנעו את החתך וכו' וכו'.
אבל, מה לעשות, והמידע ממשיך לזרום. את לא הראשונה (ובוודאי לא האחרונה) ששמעתי אומרת את הדברים האלו. אני מודה, הם מפחידים אותי מאד.
הכיוון שלי נוטה והולך לקראת לידת בית, דבר שבהתחלה לא היה מקובל עליי בכלל. זה נראה היה לי חסר אחריות ומסוכן. עכשיו, אני כבר לא בטוחה מה יהיה יותר חסר אחריות מצידי.
אני מפחדת ממצב של חוסר אונים, ולידה שונה לחלוטין מזו שרציתי בבית החולים, אך מפחדת עוד יותר מלסכן את בני הבכור רק בגלל שאני מעדיפה לידת בית.
המכתב שלך מעורר את הפחדים האלו עוד יותר. הדעות הסותרות שאני שומעת מכל הכיוונים (מצד אחד - לידות בית לא נוטות להסתבך, מצד שני - אם לידת בית מסתבכת, המצב יהיה גרוע), מבלבלות אותי ומקשות על ההחלטה. אחרי הכל, לידת בית היא לקיחת אחריות עצומה ומפחידה.
מה שמעניין אותי הוא, האם הלידות עליהן את מדברת היו של נשים שהגיעו מוכנות וגם דיברו על כך עם המיילדות? האם לידת בית היתה אופציה מבחינתן? אני מסתכנת כאן בלהישמע מעט נאיבית ואופטימית, אבל ישנם בתי חולים (ואני לא מדברת רק על משגב לדך) שמבטיחים להתחשב ברצון היולדת: "את לא רוצה אפידורל? אף אחד לא יתקע לך את המחט בגב ללא הסכמתך", "את מעדיפה להסתובב ולא לשכב כל הזמן? לא נשמח אבל - בסדר.", החתך? זה כבר עניין אחר: האם יש מיילדת שיודעת לעשות זאת? האם היא תסכים לנסות, למרות שזה מקשה עליה? האם היא תאות לאפשר לך תנוחות שמקלות עלייך ועשויות למנוע קרעים מיותרים? ועוד "לידות כבקשתך".
איך מנפצים את הפחד ה"אם-יקרה-משהו-בלידת-בית"? אני יודעת שזה מה שמפריד ביני לבין לידה כזו, וקשה לי מאד להתנתק מהפחד הזה, אולי אפילו במחיר של לידה בבית חולים רגיל.
אני גם מרגישה שהזמן להחלטה הולך ואוזל, וזה לא עוזר לי. יש עצה?
זהו. שפכתי הכל. אני מקווה שהיתה לכן סבלנות לקרוא. תודה על ההקשבה.
|
תוכן התגובה:
|
