ליבי נחמץ לעיתים, כשלנגד ליבי נחמץ לעיתים כשלנגד עיניי מצטברות עדויות לכך שהשפה היא אולי הדרך המיטבית להבטיח שלא תתקיים בינינו, בני ובנות האדם, תקשורת אמיתית. סיוון היא חברתי האהובה. הכרתן אותה במפגש הפורום, ועדיין יש דבר או שניים שסיוון לא סיפרה על עצמה. אני רק יכולה לבקש מכן לחזור להודעתה ולקרוא את המילים לגבי המוסר המעוות לעיתים של המערכת, ולקבל את הדברים כפשוטם, כעובדה. האשה הצעירה הזו יודעת היטב על מה היא מדברת. אנחנו הולכות פה באתר על ביצים. מצד אחד חשפנו מה קורה היום באמת בבתי-חולים בישראל, ואנחנו שומעות שדברים קצת זזים בחוסר נוחות מצד המערכת מה שערב לאזננו מאד, ומצד שני המידע פוצע. כולנו רוצות לדעת את האמת, אך כשהיא מוצגת בפנינו בפתאומיות או במינון או בנסיבה שאינה נוחה לנו, אנו חשות מאוימות, חושפות ציפורניים או "שבות למחבוא הסודי" שלנו כדי להתבודד ולעכל את הדברים בקצב שלנו. בבסיס, כמו שאומרת גאית - הביטו אל הבטן העגולה הזו, ובטוב שהיא אוצרת. אם נוצרה פה התרחשות "רועשת" נראה לי שהדבר מעיד אך ורק על בעייתיות של העולם "שם בחוץ", שלתוכו עומד התינוק להיוולד. כולנו מעוניינות לשנות את העולם במידה שבה ניסה הוא לשנות אותנו. סיוון מזהירה מפני מערכת רפואית - שיכולה להיות מיוצגת על-ידי מיילדת חמה, או תיפלצת אטומה, הכל לפי המקרה. סיוון אינה סומכת עוד על המקרה, ומנסה להושיט לכן יד מעומק ליבה, כדי להציל, כן, להציל, אתכן מהנסיונות שחוותה. זה עלול להבהיל, אך זה בא מאהבה, ופשוט חייב לעבור דרך פריזמת הנסיון האישי. וראו איזה עוילם גוילם - שמעניש את סיוון פעמיים. בפעם הראשונה, בהתנסות, ובפעם השניה כשליח שנושא את הבשורה ונצלב כאילו הוא הוא הגורם לה רווית, העושה עבודה מדהימה בפורום, מגוננת (ושוב תודה לגאית על הדימוי) כלביאה על גוריה. כמי שאינה בהריון כרגע ומתבוננת מהצד (הלביאה הסבתא?), אני יכולה רק להתפעם מהעבודה שכולנו עושות כאן. אפילו אם זה נראה מדי פעם כמשחק לא פייר
|
תוכן התגובה:
|