3/10/2001 0:49
|
הדס
|
מאת:
|
האם אפשר להמשיך ולפתח פה את הדיון לגבי "עונשים" ו"פסק זמן"? אנחנו אחרי חג קשה עם ילדה כעוסה בת 3
|
כותרת:
|
עבר עלינו חג מאד לא פשוט עם רותם. המון המון בכי וכעסים. כל הזמן רוצה להיות על הידיים. כל הזמן רוצה "משהו" (כהגדרתה) כמו מסטיק או סוכריה (שאותם היא משליכה לפח שניה אחרי שהם נכנסים לפה...). כל הזמן "לא רוצה". לא מקשיבה לי ולא רגועה. עושה דברים שלא כ"כ מותר ( כמו לקפוץ על המיטה אצל סבתא, שזה גם מסוכן) וממש לא מעניין אותה שאני מבקשת ממנה להפסיק. חיבוק חזק העלה בכי הרבה יותר חזק... שאלתי אותה אם היא כועסת בגלל טל - והיא היתה המומה לחלוטין מזה. מה פתאום. היא בכלל כועסת כי היא רוצה את המוצץ ששכחנו במכונית... כלומר מבחינתה, ההתנהגות הקשה היא לא קשורה לאח הקטן (זה מה שאני חשבתי) אלא סתם. היא בוכה ומתעקשת על המון דברים פעוטים ומסרבת להתפשר. אני מותשת. לא מדבר אליה בכלל הרעיון של לבכות את הכל ואז לחזור אלינו. אני כ"כ לא רוצה להיסחף איתה למצב שבו כל מילה שניה שלי היא "לא". ובטח לא רוצה להיות כל הזמן סביב עונשים או מתנות (תהיי בסדר - תקבלי שוחד...). אגב, בגן היא לגמרי אחרת. מלאכית ורגועה. היא בכלל לא בוכה שם... רק עם אבא ואמא היא מתנהגת בכזו עקשנות. יש רעיונות?
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|