|
22/6/2003 00:43
|
ריני
|
מאת:
|
|
הרבה פעמים אני תוהה
|
כותרת:
|
איך יהיה מקום לילד הבא שלי - הרי האהבה וההקרבה הן כל כך יותר טוטאליות מכל מה שאי פעם תיארתי לי - אז איך, איך יהיה לי מקום לעוד? ורותי, אולי את בעצם ענית לשאלתי אולי אין... ואולי יש... בין אם זה לילד ראשון ובין אם זה לילד שני אולי הכל הוא עניין יחסי - אולי לפעמים אין לנו מקום "להכיל" ו"לזרום", אבל אני מניחה שזה לגיטימי - אנחנו בני אדם ולמרות שזה נשמע תירוץ עלוב, זאת האמת וגם לנו גבולות - אני מניחה שהסוד הוא לחיות עימם בשלום. כרגיל, אני מרגישה שלא הסברתי את עצמי היטב ולא זיקקתי את המחשבה שלי לתוך המילים המדוייקות, אבל הנקודה היא (כנראה) שאת מה שאת, אז למה להלחם בעצמך, אמצי את עצמך ו-CELEBRATE IT במקום להכות במקום שכואב. אני מניחה שיותר קל לומר מאשר לעשות - אבל היי, מי אמר שהחיים קלים?! הם מאבק מתמיד - אבל צריך לדעת לבחור את המלחמות הנכונות. גלשתי, גלשתי ועכשיו אעצור.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|