|
22/6/2003 17:39
|
גל א.
|
מאת:
|
|
לרותי ולכל המגיבות
|
כותרת:
|
לעיתים די רחוקות מאפשר לי עגל החלב רגע לעצמי ואז אני קופצת לביקור קצר אל מול המדורה ואתמול התישבתי על האבן שלך רותי ומאז כואב לי. וואו, איזו מראה ששמת לי מול הפרצוף והנה, גם אני חוזרת להיות הילדה השנואה ושנים של טיפולים נמחקות ברגע ואני יושבת בוכיה, (כמו רבות, טובות אחרות) אל מול המסך. אין לי מילות חכמה לשלוח לך רק חיבור אל הכאב וסליחה שזה לא עוזר.
ולכל המגיבות, אתן פשוט מדהימות ברגישות, בחכמה וביכולת ההכלה. מודה לאלוהי השיטוטים במרחבים הוירטואלים שהביא אותי לפה. (ולמה שוב אני בוכה???.)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|