|
25/2/2004 19:10
|
דובת גריזלי
|
מאת:
|
|
אריאלה, כיף להיפגש לפחות כאן. אנחנו בדרך לשליחות ונוכל לבקר רק אחרי יום העצמאות. ולנועה
|
כותרת:
|
אני כל כך מבינה את הקושי עם המשפחתון. בזמנו הלכתי - בגבעת מרדכי, לא בלונדון! - ממשפחתון למשנהו ובכל פעם חזרתי דוחפת את העגלה ובוכה כמו פוסטמה, לא יודעת בעצמי ממה. וכשמצאתי את המטפלת הפרטית ראיתי שאפשר לסמוך עליה ומיד נרגעתי. אנחנו משתמשים בשירותיה כבר שנה ושבעה חודשים. כמה עולה דבר כזה בלונדון, למשרה חלקית (נכון?)... אביתר אמנם אינו בן ארבעה חודשים כמו שנעמי הייתה אז, אבל גם לא נורא גדול. אז אם משפחתון, חשוב שיהיה מקום אינטימי במיוחד. איך בכלל מתמודדים עם כל זה במקום אחר, בשפה שאינה שפת אמך (אמנם שפת אמו של יואל, אבל בטח לא הוא הסורק את השטח בעניין זה...) איזו עבודה הוא מחפש? לא שאני מכירה אנשים בלונדון, אבל אולי אחרים כאן בפורום מכירים? בעוד שבוע וחצי נצא גם אנחנו לדרך. מקווה שהגמילה תתקדם עד אז, כי התרגלות למקום חדש היא כמובן קושי בפני עצמו. איך אביתר הסתגל? היו שלום והצליחו בכול, הדובה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|