פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

8/3/2003 16:44 דסי אשר מאת: מודה - לא רגילה לשפת הכתיבה שלך כותרת: ולכן, כנראה לא לגמרי ירדתי לסוף דעתך. כתבת משהו על רהיטות השפה שלי, על הידיעה שלי מה טוב לקטנים. אני מניחה שאינך יודעת, עיסוקי האחרון בעבודה סוציאלית היה תפקיד של רכזת משפחתונים ציבוריים. שם נולדה היזמות. שם, בעקבות פניות של הורים "חסרי ישע בתהליך איתור המשפחתונים", זהיתי את קריאתם ליצרת יש מאין - זהיתי את הצורך הראשון- הצורך במרז מידע מקצועי לגבי המשפחתונים הפרטיים. צרך נוסף שזוהה בשלב זה, שוב דרך פניות של הורים - הצורך בפיקוח על רשת המשפחתנים הפרוצה והלא מקצועית. אחת הממונות עלי, כתבה במכתב המלצה: "דסי, ביצירתיות שלה, הקדימה את זמנה. יצירתיות זו אינה הולכת בד בבד עם מקצוע שמרני כמו עבודה סוציאלית...". המכתב נכתב עבור "חממה ליזמות חברתית" אליה התקבלה יזמות זו לתנאי "הנבטה". העולם המקצועי וכן הורים באלפיהם, מזה שנים, התרגשו כאשר קראו את הכתבות הרבות שנכתבו על יוזמה זו בעיתונות להורים ובפורומים. סטודנטים לתואר שני במינהל עסקים התבקשו לכתוב תכנית עסקית עבור יזמות זאת (מה עוזר רקורד מרשים, מעשים שלי --ללא שותפים?...). גם עובדים סוציאליים, ששמעו אותי מופיעה בכנס העובדים הסוציאליים במסלול יזמות חברתית, וקראו מאמר אודות היזמות, בירחון המקצועי של האיגוד- נרתעו מלהצטרף למעשה חדשני זה. עדיף לעשות מה שמוכר ובטוח... אבל, יזמות זו מניחה, שאולי כל העולם כמוני - בעלת מודעות אזרחית וצרכנית גבוהה. כזו אני בחיי האישיים - אם זה בנושא עמדותי כלפי תאונות הדרכים, בעית לכלוך מדרכות בצואת כלים(ויש לי כלבה), ואם זה בנושאים פוליטיים. כל עם ישראל בוכה על אלפי ההרוגים, לפחות מהצד שלנו, במלחמה הנוכחית. כל עם ישראל בוכה על המצב הכלכלי הקשה. אבל מה עושה עם ישראל- זה לא נושא לדיון כאן בפורום.... הורים לא אנסו אותי להיות יזמית. אני בחרתי להיות יזמית. בתכנית האיסטרטגית שכתבתי בשנת 2001, מופיע פרק "איסטרטגיה שיווקית - טקטיקה" ,וכאן הכנסתי סעיף של שימוש באינטרנט. אז עוד לא ידעתי להשתמש בכלי זה. האינטרנט אכן הפיץ את רעיון השירות, בעוצמה רבה, והגיעו במשך השנים אלפי פניות. אבל האזרח הממוצע קורא במהירות, כותרת ומספר טלפון. קורא שיש משהו שיכול לעזור לו. הורים מאושרים קיבלו עזרה ממני, בשלב עליו כתבה עידית. הורים החמיאו במילים נפלאות על המעשה, על הרעיון. אבל... יש לי שני ילדים, גדולים מאד. אחד מהם, הבכור, דומה לי מאד,בעשיה ובחשיבה החברתית, למרות שלומד בתחום רחוק מאד מתחום זה. הוא עובד, עם כל נשמתו- אולי יותר ממה שמשקיע בדוקטורט שלו- עם אחת האוכלוסיות הפגועות במדינת ישראל הנפלאה שלנו - אוכלוסית אתיופים - נערים ונערות אתיופיים. כן, ליצור שינוי חברתי זה דבר קשה מאד. קשה עוד יותר לעשות אותו לבד. אותו בן הציע לי להתפרנס מהפעלת משפחתון. טענתי אז, לפני המעשה, שאני אבזבז את עצמי. כן, אני משתדלת לתת לקטנים אצלי את המיטב. אבל אני רוצה לתת לעוד כמה. אולי אלך לעבוד עם האתיופים, כמו בני. אולי אעבור לדימונה, משם התקשרו אלי למה אני לא נמצאת שם עם הפרויקט שלי... דסי ובקשה קטנה - יש לך דרך לכתוב את מה שכתבת באופן שיהיה לי ברור יותר? אינני חושבת שיש לי קשיים בהבנת הנקרא, ובהבנה בפרט, אבל יש שפות שונות לאנשים שונים, וחשוב לי להבין למה התכוונת. אם את רוצה- אפשר גם למייל האישי. תוכן התגובה: תגובות נוספות 7/3/2003  21:21 נפלה טעות הקישור - דסי אשר 7/3/2003  21:31 באמת עצוב מאד - אלה 7/3/2003  21:43 מאד מאד עצוב, עזרת לי באופן אישי מאד... - עידית-ת 8/3/2003  01:19 תודה עידית על התגובה - דסי אשר 8/3/2003  10:11 אנטומיה של אכזבה ידועה מראש - רותי קרני הורוביץ 8/3/2003  10:55 אוף רותי שוב סחפת אותי לתוך בועה עוד קראתי את מה שכתבת לצלליה של אפרת בן צור "צוללת" אז בכלל ......הייתי בבועה מקווה שניפגש מתי שהוא..המשך שבת נעימה.:-) (ל"ת) - מעיין של ליב 8/3/2003  16:44 דסי- צר לי לקרוא אותך ככה,- - ליאת2 8/3/2003  17:58 תובנות הלב הנחמץ - נועה ברקת 8/3/2003  18:05 נעים לשמוע ממך -ידעתי שתקראי - ליאת- מחבקת עם עוד משהו 8/3/2003  18:18 תודה - עידית ברקת - דסי אשר 8/3/2003  22:50 דסי היי,אני רוצה להתייחס ליזמות שלך מכמה היבטים - אנט 9/3/2003  00:17 לנעה - בינגו כפול, כמדומני, ולדסי בפראפרזה, אינך יכולה אלא לבד... - רותי קרני הורוביץ 9/3/2003  11:41 רותי - תודה, על ההבנה החוזרת (ל"ת) - נועה ברקת

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש