ראשית, נעה - תודה, ונדמה לי שלא רק שהבנת בול, אלא שגם אני, נדמה לי, הבנתי לראשונה חלק מאד מהותי משלך. ולדסי, מתנצלת. אמרתי שלפעמים איני ברורה, אך זה המחיר שאני נאלצת לשלם בכל פעם כשאני מתמרנת בין משאביי ובין הרצון שלי לגעת בשוליים, בתקרת הזכוכית. חלק מהדברים שקוף, וחלק סתום, עכור, לא מזוקק. מתנצלת על האונס שבאונס. נראה שאת יזמית, ושדחף הגמני שלי תבע את שלו. שורה תחתונה, ממליצה לך כמו באגדות, כמו בדברי חברותי לשורות, ללכת לפי צו לבך, לבדך. לתת רק את מה שאת רוצה. לפעמים אנחנו צריכים שמישהו יעזור לנו בלתמלל את הנתיב שכתוב לנו על המצח. מה אומרים בניך? האם שאלת אותם מה לדעתם את צריכה לעשות? לי לא היה מושג ירוק שאני הולכת להקים אתר, עד שבעלי לא הושיב אותי ואמר. ומ'זתומרת לא יודעת להשתמש באינטרנט , הנה עשית זאת מצוין. ואת מוזמנת להמשיך ולהשאר עמנו - רוצה לנסות ולהיות המומחית שלנו לענייני משפחתונים?
|
תוכן התגובה:
|