|
8/5/2003 20:41
|
ורד
|
מאת:
|
|
להילה (בשורות טובות) ולמתה לנסוע (קצת פחות)
|
כותרת:
|
הילה, זה אפשרי, אם את רוצה את תקבלי את שנת הלילה שלך בחזרה, פלוס מינוס שיניים טוחנות. אני יודעת שפה בפורום הבונטון הוא עידוד הנקה עד גיל מבוגר, שינה משותפת, ועקרון הרצף, שאכן יש להם יתרונות רבים, רק שלא לכולם הם מתאימים (הורים וילדים כאחד) ולפעמים זה עניין של עיתוי. אולי זה נכון בשנה הראשונה אבל פחות בשניה. אולי זה עובד עד גיל חצי שנה, אבל אחר-כך הופך לקשה יותר.
מה שאני מנסה לומר, בלי לעורר יותר מדי התנגדות, זה שאני נוכחתי מניסיוני ומניסיון חברותיי הקרובות, שאפשר ללמד תינוק לישון, גם בלי להצדיק את התערבותו המיידית של יצחק קדמן. תקראי לזה איך שתקראי, "הלוחשת" או "ללטף ולעטוף אותו באהבה". המסקנה שלי לאור ניסיוני (עמליה גם נרדמה על הציצי עד גיל חצי שנה, ואחר-כך בנדנוד סל קל עוד חודשיים) שאפשר להניח במיטה, לשיר, ללטף ולהרגיע, וזה עובד. בערב הראשון זה לקח רבע שעה 20 דקות, כעבור שבוע זה הסתיים כעבור 5 דקות. היום 30 שניות. במנוע החיפוש היה תיאור מפורט יותר.
כמובן שיש מקרים בהם זה אורך יותר, וחיים גם עם זה. במיוחד כשהשגרה היא סבירה יותר. אז כן, אם שנתכם חשובה לכם, אתם יכולים לנסות את השיטה. לאו דווקא בעלך (למרות שלמה לא?) גם את יכולה לעשות זאת. זה רק דורש סבלנות ושלוות נפש. אסור לעשות זאת מתוך מתיחות. זה לא יעבוד.
והכי חשוב לי לומר, שזו לא תמונה דיכוטומית של הורים עייפים = הורים טובים, והורים עירניים = הורים אכזריים. לא יודעת מה זה שיטת החמש דקות האלה. נשמע לי לא משהו. אבל אפשר לעשות את זה בעדינות ובהדרגה, מבלי שישללו ממך את תעודת האימא האוהבת. ואל תתני לצווי אופנה להרתיע אותך. אם את מרגישה שהמצב הנוכחי רע לך, שני אותו. אחרי 8 חודשים מגיע לך קצת לישון.
ולמתה לנסוע - חברים שלי שנסעו עם בן 8 חודשים לחופשת טיול (יעני ניו יורק ולא אי יווני נינוח) דיווחו על קשיים רבים. זה בדיוק היה הגיל שבו הוא התחיל לזחול, והוא פשוט לא היה מסוגל לשבת בשקט בעגלה. מצד שני, הוא כבר החל לאכול מוצקים, אבל עדיין לא השתלט בקלות על תפריטי המסעדות המקומיות. בקיצור, חופשה שהיא רביצתית אולי תתאים יותר
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|