|
10/5/2003 10:27
|
אוריתה
|
מאת:
|
|
סאלוש, אחלה אחלה
|
כותרת:
|
את כל כך מקסימה, כיף לשמוע איך שסתוי שלך מגיבה כה טוב ל"תרפיה". זה נורא מעודד אותי ותומך בי. כמו שאמרתי, לאפשר בכי עז למישהו אהוב תוך שימת לב זה מעמת ביותר (ולכן גם מאפשר צמיחה אדירה בעיני). אין פעם שהספקות לא מכרסמים (אבל הבטחון גובר מיום ליום). ושמתי לב ש"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר", כלומר, כשאלמה מגיעה לשיא הבכי הקושי עומד להכריע אותי ואז אני מתחילה לבכות בעצמי (כואב לי!) במקום להשתיק את שתינו...
ושאלת גם איך ההנקה. אז דעי לך, שאני כל הזמן נזכרת בהודעתך כאן בפורום על מה משתפר אחרי חודש :-) זה היה מבריק! והיום אלמה בת חודש אחד... ההנקה סבבה, אני ממש נהנית ממנה. אלמה התייעלה ויונקת רבע שעה, 20 דקות מקסימום, בד"כ במרווחים של כ-3 שעות. אבל אתמול בלילה היו 2 מרווחים של 5 ו-6 שעות!!! (היא בכתה הרבה אתמול... אולי יש קשר?). וגם הבקבוק הולך מצוין. פעם בלילה בקבוק שאוב מזוגי... כך שכ"א מאיתנו ישן לא רע בד"כ ואח"כ כל היום נראה טוב ויש לי הרבה לתת וכו'. מעגל חיובי (כמובן שיש פעמים שהכל פחות טוב, אבל מה שחשוב זה שנקודת המבט שלי חיובית. נדמה לי שהבלוז עבר חלף לו :-)). אפילו הספקנו להשאיר אותה אצל הוריי לבייביסיטר עם בקבוק שאוב וללכת לסרט בהצגה יומית (היה מצוין, ואלמוש היתה ממש סבבית). אלמה גם עלתה נורא יפה במשקל ושוקלת כבר 4 ק"ג (900 גרם מעל משקל השחרור מביה"ח). אבל הכי הכי חשוב... זה שהתאהבתי בה עד כלות. כן, אני, שכ"כ חששתי שזה לא יקרה לי. עכשיו אני חולה עליה, ושמחה לקראתה כשהיא מתעוררת, ולא יכולה להתיק עיני ממנה כשהיא יונקת וכל הזמן רוצה להריח אותה ולגעת בה.
זהו בינתיים... אני אעדכן בהמשך. ואת - עשי זאת גם, טוב?
שלך, אוריתה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|