|
9/5/2003 10:42
|
אוריתה
|
מאת:
|
|
אה, ואפרופו. שיתוף קטן לגבי הלילה
|
כותרת:
|
אתמול בערב אלמה דילגה על שעת הבכי שלה. פשוט ינקה את ארוחת הלילה המוקדמת, התחילה להשמיע קולות של קיטור, של התחלה של בכי ואני שאלתי אותה אם היא רוצה לבכות ואף (חשבתי ש...) עודדתי אותה לכך. אבל היא לא נענתה ובסוף נרדמה אחרי כמה דקות תוך מציצת אגרופה (הילדה סופר מצצנית למן הרגע הראשון אחרי הלידה). בקיצור, אני כבר הייתי קצת באגו טריפ (אולי לא היו לה היום כאבים ומתחים לפרוק? איזה יופי!) וכמובן שהתבדיתי בהמשכו של הלילה. אלמה פשוט לא ישנה טוב. התעוררה בשתיים וחצי לאוכל, ואח"כ שוב בחמש. והתקשתה להירדם, ובכתה בזרועות זוגי. ואח"כ שוב בשמונה לאכול ונרדמה לשעה וזהו... ולמה אני מספרת את זה? כי איפהשהו ברור לי שעשיתי לעצמי הנחות אתמול בעניין הבכי... איך שלא נסתכל על זה, זה קשה לעודד את הבכי מכל הלב, אבל מסתבר שגם נושא תוצאות (זה לתחושתי הפרטית מאד. כמובן, אולי אין קשר בין הדברים, ואולי אני בודה ממוחי הקודח. אניוויי...)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|