|
10/5/2003 00:01
|
סאלוש
|
מאת:
|
|
אוי, אוריתה, איזה יופי
|
כותרת:
|
אני כל כך שמחה!!! עוד תינוקת שתתרגל שכל הרגשות שלה מתקבלים בברכה... תיארת כל כך במדויק - את ההתלבטות - אולי בכל זאת צריכה משהו? ואת השלווה הנפלאה אח"כ. פשוט מקסים, אני ממש שמחה שהולך כל כך טוב.
דרך אגב, בגיל שלושה חודשים סתיו פשוט הפסיקה כמעט לבכות! בכי של פחות מדקה לפני השינה, זה הכל. ואני לפעמים דואגת, אולי אני חוסמת לה את הבכי בצורה כלשהי? בלי לשים לב? אבל היא שלווה ורגועה ובכלל לא נודניקית או כל סימן אחר לבכי חסום. אז כנראה שהכל בסדר.
דרך אגב, אני תמיד שנאתי שאומרים על תיאוריות "לא לקחת כתורה מסיני", כי לדעתי אם משהו טוב כן כדאי להצמד אליו. אבל.... אפילו סולטר אלילתי, מה לעשות, לפחות לגבי סתיו - לא מדייקת בכל דבר. היא אומרת שאם התינוק מתחיל לאכול במרווחים יותר קטנים, או להתעורר בלילה - זה סימן שיש לו צורך לבכות שלא נענה. ומה לעשות, סתיו אכן צמצמה קצת מרווחים באוכל (עומדת על שלוש-ארבע שעות), וחזרה להתעורר בין פעם לשלוש בלילה (אחרי שבועיים של לילות שלמים), ואני פשוט לא רואה שאני חוסמת לה את הבכי, או שהרצון לציץ הוא לא לאוכל. היא פשוט אוכלת ארוחה שלמה - מי יגיד לי שהיא לא היתה רעבה וזה במקום בכי? היא כן היתה רעבה! אחרת לא היתה אוכלת ארוחה שלמה. אז עכשיו כנראה יש לה פחות צורך לבכות. אבל אני מכינה את עצמי שאולי יהיה לה בעתיד יותר!
אז שוב, נפלא שאתן מסתדרות כך. איך הולך עם ההנקה?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|