פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

27/7/2001 08:58 ריש מאת: אוביקטיביות כותרת: היי עדה, אין לנו אפשרות להיות אובייקטיבים במקרים כאלה גם אם מאוד נרצה. אנחנו "מעבירים" את החוויה שלנו לסביבה כפי שאנחנו ראינו והרגשנו טעונים היטב במטענים הרגשיים שלנו (לטוב ולרע). עוצמת החוויה בהחלט מושפעת מנקודת המוצא שלנו, והרגשות שמופעלים. אבל אני חושבת שאת "לוקחת" על עצמך יותר אחריות משבאמת צריך... נקודת המוצא כי אכן חשובה אבל לא רק היא משפיעה. כשאני הגעתי לתה"ש הייתי מוכנה לשתף פעולה (ובמסגרת המגבלות גם להבין למה...) כדי שהכל יעבור כבר ויהיה מאחורי. היה קל מאוד (יחסית) לגרום לי להיות "בסדר". "ברחתי" משם כי היחס שקיבלתי היה מחפיר. נקודת המוצא שלי בבי"ח אסף הרופא היתה איומה אחרי נסיון רע אחד (בטווח של ימים) לחזור שוב על אותו תהליך (כי בי"ח תה"ש סירב להעביר לי את הטפסים!!!) לא כיף גדול... **אבל** שם היה אחרת: מתחיל בפקידה שיצאה מאחורי הדלפק וליוותה אותי לאן שצריך (לעומת הפקידה ההיא שהגעתי אליה ב1400 בערך והיא היתה לחוצה ללכת הביתה וביקשה שאבוא מחר כאילו רק ביקורים בתה"ש קיימים לי בלו"ז) ממשיך במחלקת האולטרא סאונד שבתחילה לא אשרו למלווה שלי להכנס וכשעמדתי על דעתי בלי ויכוח נוסף הכניסו אותו והקפידו שלא יכנסו לי באמצע...(להבדיל מהחוויה הקודמת שבה כל העולם ואשתו פלשו לי לחדר הבדיקות) ויש עוד הרבה דוגמאות. אני בשלב ההוא הייתי בלתי נסבלת חסרת אמון (שבאמת יעשו מה שאני רוצה), חסרת סבלנות והרוע ניתז ממני לכל עבר. אני לא חושבת שהיה להם "נחמד" איתי באותו היום אבל הם מבחינתם היו הכי בסדר שאפשר להיות ובכל זאת החוויה זכורה לי כמשהו "בסדר" שאם צריך לעבור עדיף שם... להוכיח שנקודת המוצא שלך חשובה אבל ל"פרטנרים" שלך יש חשיבות רבה יותר... "יציאה" כמו זו של הרופאה לגבי החתך היתה גורמת לי לקום ולצאת את שערי בי"ח, אפשר להגיד דברים אחרת גם אם היא בטוחה שאת תחתכי ולהוריד את מפלס הרשע (קצת...) לזרוק מונחים מקצועיים סביבך (כמו שמדברים אנגלית או יידיש ליד הילדים כדי שלא יבינו) בינם לבינם גם כן לא במקום את לא אוויר... וכן יש לך את הזכות להשאר עדה גם בתחפושת עם הפתח בגב אין לאף אחד זכות לקחת את זה ממך גם אם יש לו תואר שלישי. ריש תוכן התגובה: תגובות נוספות 26/7/2001  19:20 לעדה-התרגשתי עד דמעות, העיקר שהכל עבר בשלום! - כרמית.שד 26/7/2001  19:45 עדה יקרה מאד... - זולו 26/7/2001  20:27 עדה, ולמרות הכל - שיהיה במזל טוב. - מאיה 26/7/2001  21:03 לעדה... - ריש 26/7/2001  22:00 עדה היקרה, כאבתי איתך כשקראתי את סיפורך - דיאנה 27/7/2001  00:03 עדה יקרה, הזדהיתי מאד עם סיפורך - אמא 27/7/2001  00:39 עדה, - אורית 27/7/2001  01:39 Ada, one of the bravest women I met - Ilana Shemesh, natural midwife 27/7/2001  04:31 בית החולים - הרהורים נוספים - עדה 27/7/2001  17:45 עדה כל כך התרגשתי עד דמעות וגם התרגזתי - עידיתוש 27/7/2001  19:32 עדה... - אורית 27/7/2001  20:15 לצערי אני מכירה את חלקו השני של הסיפור - תותשדה 27/7/2001  21:36 עדה, מזל טוב! - מיכל ג. 27/7/2001  22:55 עדה יקרה, - בר71 27/7/2001  23:15 לעדה, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית 27/7/2001  23:17 עדה יקרה , חיבוק גדול ועוד.... - ענת סימון 28/7/2001  00:20 עצוב, אבל... - ORNA 28/7/2001  11:33 עדה - רותי קרני הורוביץ 28/7/2001  13:21 רותי. - תיתי 28/7/2001  17:21 שוב תודה רבה על העידוד - עדה 28/7/2001  20:06 למה אצלנו הבירוקטיה כזאת דפוקה - עידיתוש 28/7/2001  20:26 עד כמה שידוע לי - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית 28/7/2001  22:26 פרטים לגבי הארכיון בתל השומר - בר71 28/7/2001  22:39 לעדה, אהבה וחיזוקים. מהן המילים??? - הדס 28/7/2001  22:45 עדה, הלב נשבר - ענת ב 29/7/2001  08:39 עדה, ליבי איתך... אין לי עוד מה לומר (ל"ת) - ענבר 29/7/2001  10:39 Always Have A Dream - ריש 29/7/2001  22:23 לריש - עדה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש