28/7/2001 00:20
|
ORNA
|
מאת:
|
עצוב, אבל...
|
כותרת:
|
כרגע את צריכה להתמקד באושר שמביאה התינוקת, עם הזמן הזכרונות יקבלו פרופורציה אחרת... לי קרה אותו הדבר במשגב לדך, בהתחלה חשבתי שזה מזל גדול שלא היה בלידת בית כי נגמר בניתוח קיסרי, אבל אז הבנתי שאם רק הייתי מזמינה את אילנה בזמן כל זה היה נמנע.. ברגע שמגיעים לביה"ח מתחילות התחושות השליליות שגורמות לכל העסק להתארך ואז מרוב תשישות מגיעה הפאסיביות וההתערבות המכשירנית שנכנעתי לה אחרי 24 שעות של צירים, לא רציתי אפילו אינפוזיה בתכנית הלידה אבל לבסוף היה גם אפידורל וגם קיסרי, לפחות את התינוק קיבלתי מהר.. עכשיו למדתי לא לוותר ואם אני רוצה בלידה הבאה לידה וגינלית - רק עם מיילדת פרטית.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|