פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
27/7/2001 21:36 מיכל ג. מאת:
עדה, מזל טוב! כותרת:
עדיין לא קראתי את כל התגובות, ויכול מאוד להיות שאני חוזרת על דברים שנכתבו כאן, אז סלחו לי מראש... (היי כולם, אני מבקרת אחרי נטישה ארוכה, אבל המשכתי להציץ).

עדה- כמובן קראתי את סיפורך עם הרבה הזדהות וכאב. סלחי לי מאוד אם אני פולשת כאן לתחום פרטי מדי, אבל נדמה לי שאת מוסיפה לעצמך ייסורים כשאת שואלת מה עשית לא נכון. אני מבינה מהסיפור שלך ומהתגובה של אילנה, שסביר להניח שמדובר על חוסר התאמה בין גודל התינוקת לגודל האגן. אז איפה בדיוק טעית? בזה שנתת לעצמך צ'אנס ללדת באופן טבעי? לפחות ניסית. כן, יש חשיבות לבדיקה עצמית ולהסקת מסקנות. ולבכי ולעצב. אבל אולי לא להתייסרות נוספת. גם בלי זה יש לך מספיק כאב להתגבר עליו, לאט לאט. אני אנסה להסביר את עצמי-

הידע שרכשת בחודשי ההריון בא לעזרתך בכל מיני שלבים (למשל הצלחת להתעקש על פחות תוספות של תחליפים, או על שינויי תנוחה, או על פחות קטטר אחד), אבל אין טעם, לדעתי, להפוך את זה ל ש א י פ ה ל א י ד י א ל, ש א ם ל א מ ו מ ש ה מ ש מ ע ו ת ה י א כ ש ל ו ן.

השאלה היא לא מה קרה, אלא - איך את התמודדת עם מה שקרה. לא הייתה לך שליטה על הנתונים, על גודל התינוקת והאגן, אבל מסיפורך נראה לי שהתמודדת עם הרבה מאוד נתונים קשים בצורה מעוררת הערצה.

אני גם מאמינה, שהכוח הזה שלך יעזור לך להמשיך הלאה בצורה הטובה ביותר, ולהתאושש פיסית ונפשית אולי יותר מהר מאשר בלעדיו.

אני ממש לא מומחית בתחום, אבל אולי גם אם היית מגיעה אל אילנה- עם הנתונים האלו היא הייתה מחליטה יחד איתך על העברה לבית חולים? (אילנה, אני צודקת?).

ואני חוזרת על מה שאילנה כתבה- שלא נשכח שלפעמים בתי חולים מצילים חיים. ייתכן שבמצב שלך השהות בבית החולים הייתה חיונית מאוד, ואולי גם הקיסרי.

לא נכשלת. ילדת תינוקת גדולה ויפה. (וג'ינג'ית! זו התגשמות המשאלות במשפחה שלי!). אני מאחלת לך לידות קלות ונפלאות בעתיד. ולכולנו. והמון נחת.

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
26/7/2001  19:20 לעדה-התרגשתי עד דמעות, העיקר שהכל עבר בשלום! - כרמית.שד
26/7/2001  19:45 עדה יקרה מאד... - זולו
26/7/2001  20:27 עדה, ולמרות הכל - שיהיה במזל טוב. - מאיה
26/7/2001  21:03 לעדה... - ריש
26/7/2001  22:00 עדה היקרה, כאבתי איתך כשקראתי את סיפורך - דיאנה
27/7/2001  00:03 עדה יקרה, הזדהיתי מאד עם סיפורך - אמא
27/7/2001  00:39 עדה, - אורית
27/7/2001  01:39 Ada, one of the bravest women I met - Ilana Shemesh, natural midwife
27/7/2001  04:31 בית החולים - הרהורים נוספים - עדה
27/7/2001  08:58 אוביקטיביות - ריש
27/7/2001  17:45 עדה כל כך התרגשתי עד דמעות וגם התרגזתי - עידיתוש
27/7/2001  19:32 עדה... - אורית
27/7/2001  20:15 לצערי אני מכירה את חלקו השני של הסיפור - תותשדה
27/7/2001  22:55 עדה יקרה, - בר71
27/7/2001  23:15 לעדה, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית
27/7/2001  23:17 עדה יקרה , חיבוק גדול ועוד.... - ענת סימון
28/7/2001  00:20 עצוב, אבל... - ORNA
28/7/2001  11:33 עדה - רותי קרני הורוביץ
28/7/2001  13:21 רותי. - תיתי
28/7/2001  17:21 שוב תודה רבה על העידוד - עדה
28/7/2001  20:06 למה אצלנו הבירוקטיה כזאת דפוקה - עידיתוש
28/7/2001  20:26 עד כמה שידוע לי - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית
28/7/2001  22:26 פרטים לגבי הארכיון בתל השומר - בר71
28/7/2001  22:39 לעדה, אהבה וחיזוקים. מהן המילים??? - הדס
28/7/2001  22:45 עדה, הלב נשבר - ענת ב
29/7/2001  08:39 עדה, ליבי איתך... אין לי עוד מה לומר (ל"ת) - ענבר
29/7/2001  10:39 Always Have A Dream - ריש
29/7/2001  22:23 לריש - עדה


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש