|
9/9/2003 09:30
|
עתליה
|
מאת:
|
|
ועוד...
|
כותרת:
|
אני בהחלט מרגישה כמוך רוניתי, שלא כל דעה ומחשבה יש להשמיע. ובוודאי לא בכל זמן ומקום. וזה מחזיר אותי לככר. אני לא מתייחסת לטריליליות למיניהן, שלגביהן מסכימה עם נירה, אין מה להתייחס. דווקא לנשים כמו מרשעת, ששמה השתרש אך אינו משקף את רוח דבריה, גם היא עומדת בכיכר הזו ולהשקפת עולמה הרתעה חשובה לא פחות מהזדהות עם עדה. גם אם אינני מסכימה עם דבריה כלל, או מסכימה אך לא חושבת שזה המקום והזמן, גם היא עומדת בכיכר ועליי לקבל את זכותה לדבר. הימים האחרונים בפורום הביאו אותי להתפכחות מחלום השבט במובן המחבק והתומך, אנחנו ברחוב, וניתן למצוא כאן גם את החיבוק וגם את סטירת הלחי. וכמו ברחוב, אין מנוס מחיים לצד השקפות צורמות, קולניות, חוסר סובלנות, קנאה, אי הבנות, חשיפה ואפשר להמשיך עוד ועוד, שהרי כל האספקטים של נפש האדם יבואו כאן לידי ביטוי באופן טבעי. אומנם אנחנו בסלון של רותי, אבל הדלת לרחוב פתוחה לרווחה וכולם מוזמנים. ואנשים שונים מאוד נכנסים. אני מצטערת בשביל עצמי שלא יכולה להצטרף לאופטימיות שביננו הפעם.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|