|
10/9/2003 18:31
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
|
מעגל הגיר הקווקזי
|
כותרת:
|
סומכת על הבחור החכם ההוא שייקספיר, שארז טוב טוב את העולם לפני וקבע שכולו, בלי אף תיבת נח למקלט - במה. גם אם כרגע מוצג בה, או מוטב לדייק ולומר - מבוקש שיוצג עליה (עפ"י דרישת הקהל!!!) מחזה 'המעגל'. אך גם המעגל הנו תיאטרון רפרטוארי, המשלב אימפרוביזציה וקהל, ובוודאי ברגעים אלו שוקדת דוקטורית ניו-יורקית קטיפתית לחיים על הקצעה בהירה לשמו של הדבר הבא (כלומר הקודם לניסוח). אך ההצגה חייבת להמשך. לא הגות, לא עיון ולא חיבוק מעוגל ישחררו אותנו, השחקנים מהשורה. מקסימום, יתנו לנו שלוק של זמן מושאל. לעניין האנונימיות, גם כאן לא הייתי משנה דבר. מהי אותה מחוייבות שהיא היפוכה של אותה אנונימיות? האם את רוניתה - אמיתית? האם את מחויבת לנו עד קצותייך, או שמא יש באותך רוניתה חלקים סמויים שאת מעדיפה א-נונימיים? האם עצם העובדה שאני רותי קרני הורוביץ הופכת אותי אמיתית? האם זו הרציפות שבשמירה על כינוי שתציל אותנו ממסתירות הפנים? להיפך. כך לטעמי לפחות. שכן מי שבוחרים בכינוי דוגמת 'אנונימית' מקילים עלי את מלאכת הזיהוי והתיוג והמחויבות כלפיהם. אנונימיות אומרת שאתה אומר בחצי פה, מה שמשחרר אותי להקשיב בחצי אוזן. נדמה לי גם שפירורי הדי.אנ.איי מיטיבים במיוחד לזלוג על מקלדות ומבעדן. טביעות אצבעותיהם הספירליות הופכות לפעמים רבות את אותם אנונימיים שקופים, מעדן לאלו שנפשם חקרנית במיוחד, מרחרחת אחר עקבותיהם כמכרסם במאורתו. הצעתי היא לפעול על הבמה בהתאם לחוקים, שלא אני המצאתי. אני רק הגנן. שומר הגדרות. פועל הבמה, מה שתגידי. כדי להשיג בנפיטים של מעגלים(שכן מ'כפת האם זה מעגל או מתושע, העיקר ווטס אין איט פור מי), יש לפעול בעורמה, ואפשר למצוא רמזים לפי המילה הזו במנוע, וגם לפי הפורום הוא במה'.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|