|
9/9/2003 10:41
|
שרה
|
מאת:
|
|
הדרך היחידה לעשות זאת
|
כותרת:
|
אפשר לתת לאחרים את המידע ועל כל הסיכונים. אם הם החליטו אחרת ומסכנים את עצמם ואחר כך הם 'אוכלים' אותה קרוב לוודאי שעם כל העוגמת נפש הם יודעים שהם טעו. לא צריך להגיד להם 'אמרתי לך!' זה לא יעזור לאף אחד.
כתוב שלא מנחמים אדם שמתו מוטל לפניו או לא מרצים אדם בשעת כעסו.. בעצם יש מצווה לא להגיד את הדברים שלא נשמעים :-)
אני עומדת בפני דילמות דומות: אני מאמינה שחיסונים זה מסוכן וזה ממש רולטה רוסית. או שהילד יהיה 'בסדר' (בלי לחשב על ההשלכה שתהיה על בריאותו לטווח הארוך) או שהילד יפגע, ויפתח אלרגיות או יפתח אוטיזם או אפילו ימות... אני רק אומרת את העובדות.
יש לי חברה טובה שבחרה לקחת רופא שאצלו יש 25% ניתוחים קיסריים. כמה שאזהיר אותה בעלה יקפוץ לי לגרון 'מה את מדאיגה את אשתי?!' ואצל הרופא שלה היא תצטרך להיות בבית החולים מהרגע שהצירים כל עשרים דקות, ועל הגב עם אפידורל... ומה קרה אחר כך? היא עברה קיסרי, איבוד דם ושכבה כמו סמרטוט בבית החולים והיא בטוחה שהרופא הציל אותה. מה אני יכולה לעשות להגיד לה: 'אמרתי לך'? הלב שלי נשבר על כל ההחלטות השגוייות האלו אבל מלחמות מהסוג הזה זה כמו מלחמות בטחנות רוח. הדרך היחידה היא ליידע את האחרים ובמילא לאט לאט יותר ויותר אנשים יתעוררו ובמילא אחרי כמה שנים פתאום יגלו שבעצם צדקנו
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|