מה שכתבת, אבל... הגדולות שלי, בנות 5 ו-3 וחצי היו עד ספטמבר האחרון בגנים פרטיים בקיבוץ, והיינו מרוצים מאוד, בכל השנים לא היתה לי ולו טענה אחת קטנה, באמת, כלום, החברות מסביבי קיטרו יום ולילה: קוראים לנו יותר מדי, האוכל, המשחקים, אומרים ככה, עושים ככה וכו', ואצלנו: גנים מושלמים, כן, כן, יש דבר כזה. השנה נאלצנו להוציאן ולהעביר לגני עיריה, הגדולה לגן חובה (ילידת אוקטובר, הכי קטנה בגן), והשניה לטרום-טרום חובה (ילידת אוגוסט גם קטנה, יחסית לשאר הילדים) שהוא מחובר עם טרום חובה, כך שיש 2 שנתונים בגן אחד, אז היא ממש הכי הכי פיצית בגן. בקיצור, גילינו שאין גן חובה בשכונתנו, הילדים הולכים לבית הספר לחטיבה צעירה, הלכתי לבקר, וחשכו עיניי, זוועה: צפיפות, מקום קטן, 70 ילדים, מורה, גננת וסייעת בלבד, אין חצר מסודרת, אין עצים, אין קישוטים, כמו בית כלא, במקום החלטתי שהילדה לא תהיה שם. אז חיפשתי וחיפשתי בכל השכונות בראש העין (באלו שיש גני חובה), עד שמצאתי 2 גנים צמודים זה לזה, נפגשתי עם הגננות ורשמתי את הילדות לשם על בסיס מקום פנוי. עברו 5 חודשים והרי זה פלא, אני מרוצה מאוד מאוד, זה לא קיבוץ, אבל בהחלט, גנים נפלאים והגננות מדהימות!!! מה שרציתי להגיד בכל הסיפור: מערכת החינוך הקונוונציונלית לא כ"כ גרועה, צריך ליפול על גננת בעלת יכולות גבוהות, יצירתיות, אכפתיות וכל שאר התכונות החשובות ואז הכל בסדר. בהצלחה בכל החלטה שתקבלו. וכמו במקרה שלנו, לא צריך ליפול, צריך לחפש.
|
תוכן התגובה:
|