|
23/1/2004 08:42
|
נועה ברקת
|
מאת:
|
|
בכל זאת
|
כותרת:
|
בכל זאת הייתי רוצה לדעת אילו חגים אחרים הם חוגגים? כי באמת אין ל מושג על מה את מדברת. על הגישה הזו לאלימות - בחיים שלי לא שמעתי. לא להתערב לילד בשביל לא להפריע את הזרימה שלו? ממש לא שמעתי על זה. להפך, הגננות כל הזמן מתערבות בדרכן שלהן אמנם, אבל אין מצב שילד יהיה חשוף לאלימות או אלים בגן. (יכול להיות שזה קטע של החברים שלך, אבל זה מאד מנוגד לרוח החינוך הזה שבו למידת ההתנהגות החברתית היא אחד הדברים הכי חשובים בגיל הזה) לגבי המשחקים והבובות - מסכימה שהגישה בגן שונה ואני מאד אוהבת אותה. אצלי בבית יש פלסטיקים וטלוויזיה (אמנם במינונים מאד נמוכים ומבוקרים) ואני כל הזמן בודקת את עצמי. אנשים קיצוניים אולי נמשכים לחינוך שיש לו כל מיני אמיתות, אבל זה גם קורה בחינוך הרגיל לא? ילדים בגן רגיל ובכלל פחות ופחות משחקים. זו עובדה. הם הרבה במחשב בגן, במשחקי קופסא ובמשחקים אינטלקטואלים שונים. למצוא ילדים בגיל 6 שעדיין משחקים זה תופעה הולכת ונעלמת שעדיין מצליחה להחזיק מעמד בגלל הגן והשיטה. בעיני החינוך המודרני הוא גם סוג של כת שגם שוטפת להורים את המוח, בעזרת טלוויזיה ושיווק אגרסיבי של צרכנות - שהילד הוא מבוגר קטן, שהוא צריך להחשף למה שהמבוגרים מסביבו חושבים, שהוא צריך להפעיל את השכל שלו, ללמוד מהר בגיל צעיר כשהוא עוד פתוח לקליטה. כל הגישה האוריינית שבה כותבים על כל דבר את השם שלו מזעזעת בעיני ולא פחות כתית מכל תפיסה אחרת. אם כבר כת - אני מעדיפה את הכת שלי - רכה, חמה, עוטפת ולא מעירה את הילד לפני הזמן ליאת - זה באמת מעצבן שלא נתנו לך להיות בגן. אני יודעת שיש עניין עם זה שברגע שמגיע אורח לגן, הילדים קצת יוצאים מהאיפוס שלהם, אבל אולי בכל זאת, אם תסבירי ותקבע מראש הם כן יתנו לך להיות חלק. התמונה שתיארת היא באמת מאד חלקית ולא כל כך מלמדת.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|