מתוך הכרותי עם כמה הורים שאכן שלחו את ילדיהם לחינוך האנטרופוסופי: כמו שאמרו כאן כמה אמהות, צריל להאמין בשיטה. לכן יש איזה שהי הרגשה "כתית" או פאנטית לעיתים על ההורים. אמרה פה מישהי שזה לא משפיע על הילדים. כאילו דא? הפאנטיות של ההורים לא משפיעה על הילדים? בסופו של דבר מדובר במקבץ גדול של אוכלוסיה שמאמינה במשהו כמעט דתי (עם חגים משלהם, משחקים משלהם ואיסורים משלהם). זה לא נכון שיש חשיבות רק לצוות, כי גם אם יש צוות מדהים עדיין מדובר בקבוצת אנשים יחודית שבחרה להטוות את דרך ילדיה, ופעמים רבות את דרכה על פי תורתו של מישהו. מנסיוני, בעולם שלנו שלילדים יש כל כך הרבה התמודדיות, הדרך ה"נורמלית" המאוזנת, לא יותר מידי, לא פחות מידי, הכי בריאה בסופו של דבר. ובלי להעליב את האמהות שבחרו בגן האנטרופוסופי, זכותן, איש באמונתו יחייה , אכן מדובר במיעוט של המיעוט. רוב הילדים שהם גם מוצלחים, וגם מאושרים , וגם גדלים בסביבה מאפשרת ותורמת, לא גדלים שם, על פי תורתו של, אלה פשוט גדלים. אני לא במלחמה אתכן, לכן אל תתקיפו, פשוט קבלו שייש גם דעות אחרות. תודה.
|
תוכן התגובה:
|