|
22/1/2004 09:12
|
אורלי_ו
|
מאת:
|
|
לליאת
|
כותרת:
|
טוב קיוויתי שנועה ברקת תתייחס, היא מתנסחת הרבה יותר טוב ממני. אנסה להתייחס ל-2 הנקודות שהעלת הראשונה לגבי הלימוד, האנטרופוסופיה מאמינה שבשבעיון הראשון שבה מתרחשת הצמיחה הגדולה הלימוד צריך להעשות ע"י חויה ולא ע"י פניה לאינטלקט של הילד. ספור אישי: יש לי חברה יועצת בבית ספר יסודי והיא כל פעם מספרת לי איך עשתה "הקנייה" לכיתה זו או אחרת ואני תמיד מדמיינת את הילדים בוהים בחלל ולא מטמיעים את הדברים באמת. אם אני מנסה להזכר בחויות הזכורות לי מבית הספר (לא היו הרבה) שמהם הרגשתי שלמדתי משהו שנשאר איתי מעבר למבחן הקרוב אלו רק הדברים שחויתי באמת ושהשפיעו על נפשי. לדבי הנקודה השניה האינטיליגנציה הרגשית, אני לא כל כך מכירה את התיאוריה בנושא זה אבל מניסיוני בגן שלנו ואני ביליתי מספר ימים בגן, בקבוצה הקטנה יותר אולי קצת פתרו דברים כמו שתיארת (אבל לגיל 3-4 גם בבית לפעמים פותרים קונפליקטים כך) אבל בקבוצה הגדולה של גן חובה הייתי עדה לפחות לבעיה שנפתרה בנוכחות 2 הילדים והגננת ובהחלט דיברו על מה שקרה. לסיכום הדרך הטובה ביותר לחוש אם הגן והשיטה מתאימים לילד האישי שלך הוא לדעתי לשבת בגן מספר שעות ולהתרשם בעצמך מקווה שקצת הבהרתי דברים אורלי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|