|
18/3/2004 09:19
|
HILLA
|
מאת:
|
|
אני רציתי ללדת בלי אפידורל, אבל לקחתי בחשבון שבטח אשבר. וגם משהו על הכנות.
|
כותרת:
|
אולי בגלל שלא הייתי היסטרית שאסור אפידורל בשום פנים ואופן, הצלחתי בלי. ולא שלא כאב לי, ולא שלא התייאשתי (רציתי שיקריאו לי זמנים, שיגידו לי עוד כמה זמן יש ואז אוכל להתמודד, כי איך אפשר אם לא יודעים אם יש לי עוד שעתיים או יומיים?) ולא שלא הרגשתי שהנה אני מתה (אחד הדברים שעזרו לי להתמודד הוא שטריליוני נשים בכל העולם עוברות את זה ואף אחת לא מתה מכאבים, אבל ברגעים אחרים חשבתי - תמיד יש פעם ראשונה...). גם אני התכוננתי, והיה לי צימידן שלם עם כל מה שהמליצו. החל מכל מיני אביזרי מסג, דרך אפונה קפואה, שמנים אתרים ומבער, דיסקים עם מוזיקה שקטה ודיסקים עם מוזיקה לשיר איתה, מיץ תפוחים, דפים עם תנוחות לשלבים שונים ואיך הבעל יכול לעזור, ועוד. בסופו של דבר, הריצרץ (של הצימידן)לא נע ממקומו...והלידה לא היתה מהירה. פשוט כ"כ כאב, והייתי כ"כ חסרת סבלנות שלא היה כח לכל מיני פיציפקס או להסתכל על דפים. ולא הנחתי לבעלי לשניה (הצפרניים היו נעוצות עמוק עמוק) כך שגם הוא לא יכול היה להציץ בדפים או להתקין לי מבער או משהו כזה. בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|