|
13/1/2005 14:30
|
דובת גריזלי
|
מאת:
|
|
קרן, כל הכבוד. איך אפשר בכלל לקום לשניים ולהישאר שפויים?
|
כותרת:
|
הדובונת (שנתיים ותשעה) ישנה אתי עד החודש השביעי להיריון ואז קיבלה מיטת נוער. בתחילה היא התלהבה מן המעמד של "גדולה" וישנה שם די טוב, פחות או יותר בלי להתעורר. אחר כך החלו הווירוסים הבלתי פוסקים של חורף. היא נזקקה לי בלילות - שאשקה אותה מים, שאגע בה, שאתמוך בה, בקיצור החלה לעבור למיטה שלי במהלך הלילה. לאחר שהבריאה לא שינתה ממנהגה, ולא האצתי בה (מילא, כל זמן שלא ילדתי...). אבל עכשיו היא החלה לגמול את עצמה מפיפי בלילה. היא מתעוררת והולכת לבית השימוש, אבל היא מרגישה מבולבלת ועדיין לא בשלה ללכת לשם לבד. אני מלווה אותה, ואחרי שהיא חוזרת למיטה שלה עליי לשבת לידה, להחזיק יד ולהרדים אותה בחזרה. בסך הכול היא קמה פעמיים-שלוש בכל לילה ומעירה אותי, וזה אחרי שהתרגלתי כבר שלא לקום אליה. זה לא פשוט, כיוון שהיא הולכת לישון קרוב לעשר וקמה בשש וחצי ואני הרה, חלשה מאוד וגם עובדת הרבה, אבל אפשר לשרוד. אבל מה יהיה כשתיתוסף יונקת לתמונה? האם אצטרך להעביר את הדובונת לאבא? האם אצטרך לקום בכל שעה בממוצע - וכמובן אהפוך מכשפה רעה וגם לא אוכל לתפקד מבחינה מדעית כלל מרוב עייפות?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
