לדעתי יש הרבה יתרונות לזה שהם נרדמים במיטה שלהם, ולא רק להורים אלא גם להם עצמם. אני מרגישה שמדובר באחד המצבים שבהם ההורה צריך להנחות ולכוון את הילד למשהו שיותר טוב בשבילו. אני לא חושבת שזה נכון בכל המקרים, ומקווה שהורים יודעים לזהות מה נכון עבור ילדיהם. כשמיה לא נרדמה במיטה שלה, ואז התעוררה בלילה, היה צריך באמצע הלילה (ולא בהכרח רק פעם אחת) להעביר אותה למיטה שלנו כדי שתחזור לישון, וגם אז לא נרדמה טוב, אנחנו לא ישנו, היא לא ישנה, וכולם היו עצבניים. כנראה שאי אפשר לקבוע מה הדבר הנכון לעשות באופן כללי אלא להתאים את זה לנפשות הפועלות. אני לא הרגשתי שאני נמצאת איתה במאבק כשלימדתי אותה להירדם במיטה שלה. היא אמנם התנגדה לרעיון החדש, אבל אני הייתי לגמרי איתה, בהסברים, חיבוקים, הזדהות והרבה אהבה. אני לא אומרת שביומיים האלה היה לי נעים וכיף, אבל גם לא הרגשתי שאני עושה לה טראומה, אני בוטחת בקשר בינינו ובזה שהיא יודעת שאני שם בשבילה תמיד.
|
תוכן התגובה:
|