ואין לי ספק שיש משפחות שישנות טוב יותר כשכל אחד במיטתו, ויש משפחות שהצורך בלינה משפחתית בכלל לא עולה. אני רק ניסיתי לומר שאם הצורך קיים, לעיתים הרצון לדאוג לכך שהילד ישן במיטתו זה בגלל הסביבה - כלומר - "כולם " אורמים שחשוב שהילד ישן במיטתו, ולזה אני לא מסכימה. מה שחשוב שהסדרי שינה יתאימו לכולם, שכל אחד מוותר על המינימים ההכרחי. בתשובה לזאת שכתבה שילדיה מאז ומתמיד ישנו היטב במיטתם - אשרייך. אבל השאלה מה הייתי עושה אם לילה אחר לילה אחר לילה ילדייך היו מתעוררים 5-6-7 פעמים? מאד נעים לחשוב שבגלל איזה מעשה מסוים שלך הם לא מתעוררים, אבל אני מכירה משפחות שחלק מילדיהם ישנו מצוין, ואחרים התעוררו בלי סוף. אני גם לחלוטין לא בעד ביטול צרכי ההורים לעומת הילד. אני רק בעד לבדוק מהם באמת הצרכים של ההורים. לעיתים אפשר למשל על ידי פעולה פשוטה של הצמדת מיטת נוער למיטת ההורים לגרום לכך שכולם ישנים יחד, ועדיין יש מספיק מקום לכולם וישנים היטב. לעיתים צריך מחשבה יצירתית - אין רק שחור ולבן - או לינה משותפת שההורים סובלים, או הרגלת הילד לישון במטתו ויהי מה. הורים רבים רק צריכים את האישור שזה "בסדר" שהילד ישן אצלם, או נרדם במיטתם. וקשה מאד לקבל את האישור הזה, ואני מרגישה שלקהל הזה אני פונה. אלה שמרגישים בסדר עם מה שהם עושים, אבל מרגישים יסורי מצפון כי כולם משדרים שזה לא "בסדר".
|
תוכן התגובה:
|