|
22/3/2005 12:00
|
רונה
|
מאת:
|
|
ורד אני כל כך מסכימה איתך, וגם לזהר
|
כותרת:
|
אבל אני חושבת שזה מאוד אינדיבדואלי. נכון שלדר' ליבוביץ יש מין אחריות לומר דעות שאינן אינדיבידואליות שכן כרופאה היא באה ממקום של ייעוץ מקצועי (כמו דיון החיסונים וכעסו של יגור על הדר' שהמליצה שלא לחסן)ולא דיעה שלי או שלך. יחד עם זאת היא אישה ואני חושבת שאם תתייחסי לדבריה כדברי כל אחת מהפורום - דברע נסיונה של אם יהיה לך קל יותר לקבל (ויותר קל לא לקבל). גם אני כמוך חושבת שההתייחסות לאינסטינקטים האמהיים כסוחפים או יותר נכון מובילים תוך ביטול כל האינסטינקטים האחרים הם בעצם מעין ביטול מסויים של האני שלנו של מי שאנחנו היינו לפני האימהות ומי שאנחנו רוצות להמשיך ולהיות גם אחרי. לכן זהר, אני לא מסכימה עם ההגדרה של האינסטינקטים האימהיים כאינסטינקטים יחידים. יש עוד כמו שורד ציינה- האינסטינקט לאהבה וזוגיות (שאם תשאלי אותי בא בניגוד גמור לאינסטינקט האימהי בנושא לינה משותפת ואצלי מה לעשות הוא יצא כשידו עליונה.) לפעמים אני קוראת פה בפורום על הלינה המשותפת, על ההנקה, על שני אלו בעיקר ואני לא מבינה (למרות שגם אני הנקתי עד גיל שנה) למה ההקרבה הזו של הפרטיות, הזוגיות של העצמאות של החופש היא כל כך ברורה לחלק מיכן וכל כך לא ברורה לי. אבל בעצם אני כן מבינה. רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|