6/6/2005 20:38
|
שרי_אמיר
|
מאת:
|
תודה יקירות - ריגשתן וחיזקתן אותי
|
כותרת:
|
לכל מי שענתה, הזדהתה, וגם למי שענתה ולא הזדהתה (למזלה)...
נדמה לי שהיה לי צורך חזק לבכות את החסך הזה באמא שלי (יחד עם יום השנה המתקרב) החוצה, וזו בעצם היתה ה"שאלה" או ה"בקשה" שלי מכן: תחזיקו אותי קצת כדי שאני אוכל להתפרק, ואח"כ לחזור להיות הבחורה-המתפקדת-בכל-מצב שאני ביום יום.
אולי זה מה שהחזיק את העובר שלי בבטן עוד קצת. חיכינו לשחרר את המעצור הזה, ועכשיו אנחנו פנויים נקיים ומוכנים ללידה? אתמהה...
בכל אופן התרגשתי ובכיתי היום כמו שלא קרה לי כבר המון זמן. תודה שעזרתן לי להתנקות, ותודה לכל מי שהציעה עזרה. זה כל כך מחמם לב שאין לי מילים!
ולניבה - אשמח לשמוע עוד פרטים על הסדנא. לא יודעת אם זה יהיה ריאלי במצבי להתחייב על נוכחות, אבל מאד מאד מעניין אותי. האימייל שלי מעודכן תחת השם שלי.
ולשירין - תודה מיוחדת (-: נפגש בשמחות...
שרי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|