|
12/5/2002 08:47
|
נירה
|
מאת:
|
|
איריס יקרה, עם דמעות בעיניים אני כותבת
|
כותרת:
|
ובכלל אין לי מה לכתוב. הצלחת להעביר אלי את כל עצמת הרגשות במילים שכתבת. כל כך הרבה אהבה ואמהות מועברים דרך דברייך. את פשוט נהדרת! בעצם, את חייבת להיות, אין דרך אחרת להתמודד עם קושי כזה בצורה כל כך יפה כמו שאת עושה את זה.אני בטוחה שהילד שלך שואב ממך כל כך הרבה כוחות, את הפנס שלו בחיים המפחידים האלה ועמוד האש שתמיד יכוון ויחמם כשצריך. ואת יודעת מה? אני בטוחה שמה שאת שואבת ממנו ולומדת ממנו הוא לא פחות עמוק ומשמעותי, נכון?
חיזקי ואימצי יקירה, באמת, עדיין אין לי מילים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|