|
18/3/2004 10:02
|
Tamara
|
מאת:
|
|
לאיריס - מאחת שילדה פעם עם ופעם בלי
|
כותרת:
|
לפני הלידה הראשונה (שהייתה לי הכנה טובה + תרגול נשימות יוגה) פחדתי מהשפעות שליליות של האפידוראל, אך באותה נשימה גם מהכאב. יצא ככה שנכנסתי לחדר לידה רק אחרי 24 שעות של צירים , ללא שינה די מותשת. כמובן שלקחתי אפידוראל, בפתיחה 6, והלידה התקדמה מהר. קחי בחשבון שברגע שנכנסים לחדר לידה כבר קשה יותר להתמודד עם הכאב (גם בקטע פסיכולוגי) אלא אם את לא מחוברת למוניטור/אינפוזיה. בלידה ה-2 רציתי ללדת טבעי, להרגיש את שלב הלחיצות שפספסתי בלידה הקודמת. נרשמתי לתוכנית של ליס ולקראת הלידה הרגשתי פתאום שאני לא בטוחה שאוכל ללדת בצורה טבעית. כשהגעתי לבית החולים (הפעם אחרי הרבה פחות שעות של צירים) אפילו לא צייצתי בכוון של החדר הטבעי. ומייד דרשתי אפידוראל.למה? לא היה לי כוח נפשי להתמודד עם הכאב, פחדתי ממנו, הנשימות שעזרו בלידה הקודמת לא עזרו הפעם... אבל יצא שהלידה התקדמה כל כך מהר ושהגעתי לפתיחה 8 בכלל לפני האינפוזיה, הרופא אמר שכבר אין טעם לקחת אפידורל ושלא יכאב יותר (פחדתי נורא מצירי הלחץ) וכך היה וילדתי תוך חצי שעה. אז בדיעבד מאד שמחתי שהדברים התגלגלו כך. לדעתי, אל תקבלי עכשיו החלטות. נסי להכין את עצמך כמה שיותר ללידה טבעית, קראי סיפורי לידה ואמצי מהם את ההתמודדות עם נקודות השבירה. זכרי שהאמהות שלנו ילדו כולן בלידה טבעית.... ואם תחליטי בכל זאת לקחת אפירוראל עשי זאת בלב שלם ללא מחשבות שליליות (רופא נשים שלי השווה פעם לידה ללא אפידוראל לטיפול שיניים ללא הרדמה....). אני מאמינה שאם תכנסי לחדר הטבעי בליס ותהיה לך מיילדת טובה, היא גם תעזור לך להתמודד ברגעים הקשים. בהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|