26/7/2001 22:00
|
דיאנה
|
מאת:
|
עדה היקרה, כאבתי איתך כשקראתי את סיפורך
|
כותרת:
|
יכולתי להזדהות איתך כל כך, גם אצלי הלידה לא הלכה בכלל כמו שתיכננתי. אבל, כמו שכתבת, העיקר שעכשיו אתן בבית, ביחד, והיא יונקת וגדלה ושתיכן מאושרות. כמו שאת רואה הכאב קהה עם הזמן ואת מסוגלת אפילו לכתוב את הסיפור. אני מזועזעת כמוך מהיחס שקיבלת בבית החולים, ומהיחס לילדה. המון תודות לך שסיפרת, והעשרת את כולנו, והזהרת אותנו מה לדרוש וממה להמנע בפעם הבאה. גם אני סבורה שאין טעם שתייסרי את עצמך על החלטותיך, הן היו הטובות ביותר שיכולת לקבל באותו זמן וכולם נבעו מדאגתך לילדתך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|