בצירים הפחות קשים היה התנועעות על כדור פיזיו, מטרניטי יוניט, ושלל קולות ותנוות אגן, ובצירים הקשים - מים - שלוש מקלחות ממושכות, חמות, זרם מים חזק על הבטן ועל הגב, ובין לבין (כי לצערי אי אפשר ללדת במקלחת) תנוחות שונות, כשהמובילה היתה תנוחת ריש כשהמצח שעון על משהו בגובה המתאים (אין לי מושג מה זה היה), האגן מתנועע, מסאג' (דווקא עמוק וחזק) בגב התחתון וצעקות. אה, ובין ציר לציר נרדמתי. תהרגו אותי אם אני יודעת איך, אבל זה מה שהגוף רצה. ובאמת, כנראה שהתשובה היא ללכת עם מה שהגוף רוצה (גם אני השלטתי טרור בנוגע לאור, תנוחות, עוצמת המגע ועוד). מסכימה עם אורנה לגבי סך הכאב, ולכן סבורה שאסור להסגר בפני שום אופציה, רק חשוב לדעת שיש דברים שבאמת עוזרים לכאב. אה, ואצלי הסוף היה הרבה פחות קליל מאשר אצל שרה, אבל על כך בסיפור הלידה המלא (בקרוב...). הצלחה לכל היולדות ענת
|
תוכן התגובה:
|