18/2/2004 08:26
|
דניאלה
|
מאת:
|
רינת יקרה
|
כותרת:
|
מזדנבת אחרי כולם, ולא קראתי את התגובות אז אני בטח חוזרת ולכן אקצר:
הפחד שאת חווה נשמע לי נורמלי, הגיוני ומאפיין את רוב ההורים. וברור שהוא מודחק עמוק ביומיום, כי איך נוכל לחיות את חיינו כשהפחד מפני משהו נורא שיקרה ליקר לנו מכל (שאנחנו גם אחראיות לשלומו) חונק את גרוננו באופן תמידי?
וכשקורה משהו שמפר לשניה את מראית העין של ה"הכל בסדר, לנו זה לא יקרה", כל החרדות צפות ועולות, ולוקח זמן עד שמשתלטים עליהן ומחזירים אותן לקופסא.
אני מניחה ומקווה שעם הזמן זה קצת יתרכך, כי ככל שהם יגדלו ויהפכו שובבים, נפילות ומכות תהפוכנה לעניין של יומיום.
בכל מקרה מקווה שתתאוששי מהר, ואת תמיד יכולה התקשר אליי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|