קודם כל אני עסוקה בלוותר על מקומו של הגבר כדמוי אשה. בטח גם הגבר מתוסכל מצפיות החברה להתנהגות נשית מצדו. ראה ערך גבר בחדר לידה (ולמה לעזאזל הם נרדמים בשיעורי הכנה ללידה שהאשה סחבה אותם אליהם מהאוזן).
ומעניין כמה מלחמות נוצרו בעידדנו רק כדי שהגבר יוכל להפגין את גבריותו. אולי אם היה ממש אותה יותר ביומיום, היה לו פחות צורך לממש אותה בכזאת קיצוניות.
ואז נחזור לתפקיד הגבר בחיינו. ברור שיש לי רק השערות, כי המציאות כל כך רחוקה מזה. אבל יש לי כמה פיסות הבנה.
בוא ניזכר איך נפגשנו. האשה מתוך ההתגודדות הנשית שלה, פגשה בגבר שלה, שבא מעולמו (הגברי בד"כ). הוא מקיים את גבריותו, היא מקיימת את נשיותה (טוב גם כאן יש לי השגות, אבל זה דיון נפרד). איזה ניצוץ יש במפגש, כמה עוצמה, איזה ענין, אילו ריגושים. זה נראה לי הבסיס לחיבור בין גבר לאשה. כשהוא מסופק ועשיר בעולמו, והיא בעולמה, מתאפשר חיבור נקי ומלא. וגם בהמשך נוספים תפקידים, אבל התפקידים הנכונים. גבר יוצא לצוד- מצויין, הרי האשה צריכה אותו בשביל זה, והוא דג במים שם. אשה מטפחת את ביתה וסביבתה, מגדלת את ילדיהם- מצויין- היא טוב לה עם זה, והוא מקבל את הרחם לו הוא זקוק בחזרתו ממסעותיו. והרחם עשיר ופורה כי נשים מתחזקות אותו. גם הארוחות הרבה יותר עשירות ממה שאנחנו רגילים לראות ביומיום, כי שימו כמה נשים ביחד במטבח, ותראו אילו מטעמים יצאו, ובכיף, בלי מאמץ. וכשהגבר חוזר הוא מוצא אותה שמחה ורעננה, מקבלת את פניו בשמחה. גם הילדים לא התישו את נשמתה, כי אם נחזור ל"כול עולמם" העולם שלהם כאן הוא לא אמא אחת שתספק את כל קשת הגירויים להם הם זקוקים, אלא יש קשת של אנשים שיכולה לספק זאת, והיא בזמנה ולפי הרגשתה יכולה להנות מהשהיה במחיצתם. והגבר,אני בטוחה שאז הוא יגלה שהוא בעצם לא צריך לצוד שעות רבות כל כך, אלא כיף לו לחזור מוקדם יותר, להתפנק, וגם לבנות ולתחזק את הרחם הזה, את הקן המכיל הזה, את בסיס המוצא שלו. אני בטוחה שהוא יהיה שופע יוזמות להרחבה ותחזוקת הקן. מדי פעם כמה גברים יתקבצו יחד לאיזו יוזמה משותפת...
והנה אני בקטנה, במהפכה הביתית שלי, בין שאר השינויים שעשיתי מתוך ההבנה הזו, יש לי עכשיו גם שני ילדים נוספים בצהרים (מעיין צהרון קטן)- כבר הרבה יותר קל לי, וגם לבנות שלי שמח יותר...איזו אירוניה, חוקי הפיזיקה בהפוכה.
|
תוכן התגובה:
|