|
26/3/2004 12:34
|
קצת היפוכונדרית
|
מאת:
|
|
אין לי זמן לקרוא את שאר התשובות אבל חייבת להעיר: המחיר
|
כותרת:
|
קודם כל תודה על דיון מעורר המחשבה, וכדי לתרום (ולא להתווכח) אני חייבת להעיר שיש מחיר לקהילה הזאת, והמחיר הוא קודם כל הפרטיות, הקושי להיות שונה בחברה כזאת, הקושי ללמד ילד שרוצה פסנתר כשהחברה מכוונת לכדורגל (או להיפך), קושי לרצות ילדים אחר כך, או קודם, או לאהוב נשים (או לגברים לאהוב גברים), או להפסיק לאהוב את בן הזוג, קושי לא לקבל את דתה של אותה חברה, או להאמין במשהו אחר... החברות האלה התפרקו גם בגלל החינוך האינדיווידואליסטי-קפיטלסטי, ויצר החומרנות (שאגב גם הוא קיים באדם, ומקשה לחיות בחברות צפופות), אבל גם בגלל המחיר הכבד שנאלץ לשלם הפרט כדי לאפשר את קיום החברה... וחוץ מכל זה, מהותה של הבדידות מוכרת לי, למרות שאני לא יושבת בבית כל היום, אני חושבת שגם הבת שלי מרגישה את זה, לבד בבית של גדולים (וגם לא הרבה כאלה) ובלי סביבה של ילדים שחברה כמו שאת מתארת מספקת
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|