|
27/3/2004 13:14
|
סאלוש
|
מאת:
|
|
מירב, מה שכתבת הוא פשוט גאוני
|
כותרת:
|
את מחברת כל מיני דברים שגם אני חשבתי עליהם, אבל בצורה ממש קולעת ומקיפה. אמרת כל כך יפה - הלאה האי הבודד!
מזמן הגעתי למסקנה שזו טעות לבקש הקשבה נשית, חברה נשית, מגבר. וזה מקור של המון מחלוקות וחוסר אושר. ובאמת אני מחפשת את החברה הזו אצל: אמי, אחותי, החברות הטובות שלי. ומעט אצל אורי. ואם אני שוכחת את זה, אז נכנסים לצרות כי אני מתחילה לדרוש את זה מאורי והוא רואה שאני מתוסכלת (הוא הרי לא יכול להיות אישה. בעצם יכול - אבל המחיר עליו כבד מדי - כמו שכתבת). אז אני מזכירה לעצמי לחזור למקורות אחרים. אני חושבת שהמסקנה הכי פרקטית היא ליצור זמנים נפרדים. למשל לנסוע לסופי שבוע כל אחד רק אצל המשפחה/חברים שלו. האשה בסביבה נשית/משפחתית, והגבר איפה שהוא בוחר - עם אבא או חברים או לקרוא עיתון, לעבוד או כל פעילות שמספקת אותו. ככה אנחנו עושים כל סופ"ש שני.
אני חושבת שכתבת מקסים. כמה שיותר ניתן לעצמנו להיות בסביבה נשית (ג'ון גריי קורא לזה: סביבה נשית מטפחת) יהיה לנו יותר טוב וכיף בחיים. אני חושבת שאם אנחנו יכולות ליצור גם מקומות עבודה נשיים זה יהיה מדהים. מישהי כאן כתבה שהיא עובדת במקום כזה. אני לא אומרת שמי שרוצה להתחרות בועלם הגברי לא יכולה לעשות את זה. היא יכולה ובהצלחה. אבל לפעמים נדמה לי שזה גובה מאיתנו מחיר יקר של שקט נפשי. כמו לשתול צמח בסביבה לא מתאימה. וששווה לנסות לטפח אופציות.
לפעמים אני חושבת שביחד עם השאיפה הזו, ליצור לעצמנו סביבות נשיות ומטפחות, יתכן ששווה לחשוב גם על הורדה מסוימת ברמת החיים. איפה שאפשר ומתאים. סה"כ הרמה הגבוהה דורשת המון עבודה (בסביבה גברית בד"כ) והקרבה. אז למשל אם רציתי להמשיך ברמת החיים הקודמת שהיתה לי, עם הרבה קניות וטיולים אז הייתי חייבת לעבוד. אז הייתי מעט מאוד בסביבה נשית רגועה. והיום אני מוותרת על דברים מסוימים ויש לי דברים אחרים. אז זה לא פתרון לכל אחת, לא רצוי או אולי לא אפשרי, אבל אולי לחלק כן.
אז מרב, המון תודה על מה שכתבת ולכן על האהבה והתמיכה הנשיות, המקסימות שלכן.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|