תגידי, אבל איך את מסבירה את זה שאת נשואה באושר ועדיין נמשכת לנשים? אוקיי, אז את ביסקסואלית, מן הסתם. אבל האם אין לך שום רצון לממש את המשיכה הזו, או שרק הפחד מלהזיק לנישואין מונע זאת ממך? זה לא בוער בך? כי אצלי, רק הפחד מחשיפה הוא שמונע ממני, בינתיים, לממש את הרצון הזה. והאם את לא מרגישה שאת חיה בשקר, כלפי עצמך וכלפי בעלך? ומה קרה לחברה ההיא שלך, בסוף? אני לא ממש מתביישת ברגשות האלה, אבל אני יודעת שאסור לי לחשוף אותם בפני אף אחד שאני מכירה, כי בעלי לא יעמוד בזה, חברותיי לא ינטשו אותי - אבל בטוח יסתכלו עליי אחרת ויחששו שיש לי משהו גם אליהן, ועל ההורים מוטב לא לדבר. וחוץ מזה, עדיין, נותרה האי-בהירות אצלי. כן, אני מתאהבת בנשים. אבל האם זו אותה משיכה גופנית כמו שיש לי לגברים, או שהיא נובעת ממניעים פסיכולוגיים בלבד? למה בחיים לא אראה בחורה יפה ויבוא לי עליה, לעומת חתיכים שאני רואה במכון הכושר ומייד אני עושה בהם מעשים מגונים בדמיוני?
|
תוכן התגובה:
|