|
15/9/2011 20:38
|
ריש
|
מאת:
|
|
עברנו חוויה דומה בכיתה א'
|
כותרת:
|
החלק שבאמת עצבן אותנו היה הטיפול הרשלני (שבוע אחרי האירוע ביד רכה וכמעט בלתי מורגשת).
התגובה לענין הזה היתה לבחור אפשרות להעביר לביצפר חלופי (האיש התנגד, מה גם שהילד אהב לשחק כדורגל בהפסקות :(), מכיוון שאני איבדתי אמון במה שקורה שם וההחלטה להשאיר את הילד שם היתה בניגוד לדעתי, חדלתי להגיע לאירועי ביצפר, הכל היה באחריות האיש. עוד סנקציה היתה סירוב לתשלומי רשות, כי אם הילד שלי לא יכול ללכת בבטחון בביצפר, אין (איןאיןאיןאין) סיבה לשלם על חוגים והעשרות. מעל עוגה מעבישה אין סיבה לפזר קצפת ותותים. בנוסף - הובהר להנהלת בית הספר שבכל אירוע אלים נוסף או אחר, הפניה תהיה באופן ישיר להנהלת המחוז לברור מקיף.
וחוצמזה, בשנה שעקבה לאירוע המזעזע הזה שלחנו את הילד לחוג קראטה. אין מצב שמישהו יוכל לחבוט בו ולצאת מזה בלי שט"דים נאים.
כשהוחלפה המחנכת חזר האמון, חזרנו להגיע בהרכב מלא יותר וחזרנו לשלם.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|