|
19/9/2011 22:47
|
טלטול
|
מאת:
|
|
תלוי מה נעשה בביה"ס
|
כותרת:
|
מה נעשה מאז? את יודעת אם כונסה ועדה בין-מקצועית? מישהו דיבר עם הבן שלך? איך הבן שלך מרגיש? איך הוא מתמודד? האם הוא ממשיך בשיגרה (חוגים, חברים)? האם הוא הולך לביה"ס ברצון? מביע חששות?
אני לא רוצה שישמע שאני מפחיתה מחומרת האירוע, אבל את צריכה לעשות הפרדה בין הזעזוע שלך (כמבוגרים הרבה פעמים אנחנו מבינים את חומרת האירוע הרבה יותר מהילדים) לבין מצב הבן שלך. אין ספק שהוא עבר חוויה טראומטית וקשה ביותר וחשוב שלא תזניחו ושתפנו לאיש מקצוע שיעזור לו ולכם לעבד את מה שקרה, להתגבר והכי חשוב לחזור לשיגרה. מה שאני מנסה להגיד זה שתניחי לרגע את הרצון לנקום בצד (למרות שהוא מוצדק). במצבים כאלו צריך לזכור להיות חכם ולא רק צודק. מה הכי נכון לבן שלך? האם צעד של העברת כיתה, צעד שיזעזע את רוב ההורים והתלמידים, אכן יקל עליו ויעזור לו להמשיך הלאה עם הכיתה הזו עוד 4 שנים שלמות? תשימי לב אם התגובה שלך והקושי שלך לא משפיעים עליו ומקשים עליו (ברור שזה נובע מאהבה, חרדה וזעזוע- לא תמיד זה משרת את המטרה לטובה). שאלתי הרבה שאלות. הן לא רטוריות, התשובה לא ברורה. אלו שאלות למחשבה.
אני מאחלת לך שתצליחי להפנות את האנרגיות שלך למקומות הנכונים ולמצוא את הדרך לטפל בזה בצורה הטובה ביותר. טלטול
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|